לא רלוונטי

אני לא נהנה כשאת מקנאה,
אני לא נהנה לחשוב שאת מטילה ספק במה שאת בשבילי ואני לא נהנה להרגיש שהמקום שלך אצלי מעורער.
כשאת מקנאה אני חושב שנכשלתי בלשקף לך איך שאני רואה אותך.
כי בשבילי את כמו מלכה, אחת שהמקום שלה בלתי מעורער ואינו בר החלפה.
בשבילי את כמו מקום בטוח, הבית אליו אני חוזר בסוף היום, להיות אני כמו שאני.
לפעמים אני לוחם עייף שרוצה להניח את הראש על החזה שלך ולתת להכל להיעלם, אני רוצה שתלטפי אותי בראש ותשחקי עם השיער שלי כאילו שאני חתול גדול שמגרגר על הירכיים שלך.
ולפעמים אני רוצה לחזור הביתה אל הצעצוע הקטן שלי, לפרוק עליך את היום שהיה, לתת לך להרגיש את הכאב ואת הסבל, לפרק אותך באכזריות ואחרי זה לאסוף אותך אלי.
לחבק אותך אלי ולנחם אותך, לאהוב אותך ולהרים אותך מהשברים שלך כאילו היית חיה קטנה שמצאתי בחוץ.
את בשבילי השמש שמחממת בבוקר נעים אך יכולה גם לשרוף בצהריים.
את הרוח הקרירה שמלטפת בערב ומקפיאה לפנות בוקר.
את המלכה בארמון שלי והשפחה שמשרתת אותי.
ואני, אני יכול להיות המלך, האביר, הצייד או התליין. או שאני העבד, האסיר, החיה הפראית שנתונה לשליטתך.
אני שונא שאת לא יכולה לראות בעייני את עצמך, שאת לא יכולה לראות את מקומך לצידי, מאחורי או מלפני.
כשאת לא מבינה שאת לא רק מתחתי או מעלי.