אחרי כמה ימים של מחשבות עליך, הגיע הזמן לתת לך את המקום על הדף ולכתוב לך מכתב.
מקום של כבוד אצלי בין המילים, מקום שהרווחת ביושר יא אפס בן זונה!
אתה אומנם לא חייב לי כלום.
אבל אם היית חצי מהגבר שאני בטח היית פחות ילד חרא, בטח לא היית מחפש לקחת מה שלא שלך, על חשבון אחרים, בלי לחשוב על הנזק שאתה עושה.
מה חסר בך בפנים שכ״כ רצית להוכיח? שאתה יכול לבוא ולקחת, לקחת משהו שאתה לא קשור אליו.
ידעת על איזה נקודות ללחוץ ואיך לכוון הכל בדיוק לאן שרצית.
ולא, האחריות היא לא שלך, אבל זה לא משנה שהמעשה שעשית, את המחיר עליו אני אשלם לתמיד.
כמו שכתבתי אתה לא חייב לי כלום.
ומעניין שבאת לי ברע מהרגע הראשון שראיתי אותך, ילד חרא, ראיתי שאתה כזה.
אבל אמרו לי לא לדאוג, אמרו לי שאתה סתם, שזה בראש שלי.
אבל זה לא היה בראש שלי, אתה באת ונגעת במה שלא היה שלך לגעת, כי שיעמם לך, באת בכוונה לעשות, אף אחד לא הזמין אותך, אני יודע בדיוק איך הכל התגלגל, איך חמדת אותה בשביל האגו שלך.
היופי הוא ששמעתי שאתה מתחתן!
תשמור עליה טוב, אתה לא האפס היחיד שחי בעולם הזה.
אני מקווה שתהיה מאושר, ותהפוך לאבא, ושיהיה לך איתה כל מה שאי פעם חלמת!
ורק אז, רק אז אני מקווה שהכל יתפוצץ לך בפרצוף! כשיהיה לך הכל להפסיד! כשזה יקרה תדע שזה מגיע לך כי אתה אפס.