לא רלוונטי

כשהייתי בן 16 הייתי מאוהב בטירוף.

היינו קרובים מאוד, אני והיא. אפילו הזדיינו פעם אחת בערך, ועשינו כל מיני שטויות. בפועל, לאורך התיכון הגמרתי אותה לא מעט פעמים, בזמן שאני נשארתי עם הזין ביד.

אני זוכר שהיא אמרה לי: ״אתה מקסים, אבל אני צריכה גבר״.

המשפט הזה דפק לי את המוח. מה ילד בן 16 יכול לעשות עם משפט כזה?

(שלא נדבר על זה שזה אחד הדברים הכי מטומטמים שילדה בגיל ההוא יכולה להגיד. כי מה שהיא צריכה זה להכין שיעורי בית ולצאת מהסרט שהיא חיה בו—שתלמיד י״ב עם הונדה סיויק של אמא זה גבר.)

בכל מקרה, עברו השנים. נהייתי גבר—יש יגידו a fine man.

היא? גם מזמן כבר אפילו לא הטעם שלי כמובן (בכל זאת עברו כמה שנים). נשואה באושר ואמא טרייה.

בעלה? נראה בחור חמוד. לא מה שעולה לי לראש כשאני חושב על גבריות, אבל באמת שהעיקר שהם שמחים יחד.

אבל אני—הילד בן ה־16 בתוכי—עדיין שומע אותה אומרת:

״אני צריכה גבר״.

הוא בטח היה משתגע אם הוא היה עומד מולי היום ומבין איזה מפלצת הוא גדל להיות, הרבה יותר ממה שהעז בכלל לדמיין.

טום בן ה־16,

החיים בגיל 30+ לא דומים לשום דבר שדמיינת.

ולא, אין לך חברה שנראית כמו הנאצית מ”אמריקה איקס”, אבל אתה גבר—בהרבה מובנים יותר ממה שחשבת שתהיה.

ועברת את כל מה שלא חשבת שתצליח לעבור, ילד.

נכון, נשרטת לאורך השנים. נדפק לך המוח קצת בצבא, וקצת אחרי זה, בכל מיני אירועים ודברים שהרגשת.

אבל אתה בסדר, ילד. אתה הרבה יותר מבסדר.

Pain will leave you when it’s done teaching you.