אני לא רק זין יפה.
אני לא חושב שאי פעם נהניתי להיות, אולי אני לא כזה חומר לסטוצים כמו שסיפרו לי בשנות העשרים המוקדמות שלי?
הרי אם אני יודע שמה שהיא רוצה זה רק זין, אז בסדר, אני יכול לפנות לזה יום אחד מתישהו. סבבה נו, עוד כוסית שזיינתי.
פייר, את הזמן הזה עדיף היה לי להעביר עם אנשים שרואים גם את הערך של לשבת מולי בשולחן ולדבר עד השעות הקטנות.
וזה הכול נשמע מאוד דרמטי, אבל זה לא.
זה פשוט עניין של לזיין עוד כוסית, לא משנה כמה היא כוסית. זה לא ממלא אותי, זה אף פעם לא מילא אותי, גם כשזה מאוד מאוד טוב.
ברור שאלו מילים שנכתבות מתוך פגיעה, אבל זו פגיעה שאני כבר שנים מסתובב בעולם עם ניסיון לא להפנות החוצה אף פעם, כי בכנות, אם בחורה היא רק כוס עבורי, אז אין לי עניין בה.
יש כל כך הרבה כוס בעולם. ההבדל המשמעותי הוא מי מחובר אליו, והוא חזה, מוח, שיושב בסוף מעל כל הקונסטרוקציה הנהדרת הזו שנקראת גוף האישה.
אוי כמה שאני אוהב נשים. אתן באמת הדבר הכי טוב שהלך על האדמה הזו אי פעם. הברירה הכי מוצלחת של ההוא, אם יש אותו.
אבל היום נשים כמו אנשים, כמו לבחור פירות בסופר כשזו לא העונה. הרוב רקובים או בוסר או סתם נגועים בכל מיני שיט.
ואולי, אולי זה פשוט הפירות שאני מחפש? אולי זה אני שלא מסתפק בתפוח ותמיד חייב איזה דרגון פרוט או אננס? כי משהו דפוק בילדות שלי גרם לי לחשוב שאני צריך משהו שאין לאנשים אחרים מסביבי?
טיפול זה רעיון נהדר, וכבר הלכתי והפסקתי כי היה תקוע במקום. אבל אם האימונים שלי תקועים במקום אני מוצא דרך, נכון? אני מוצא את הדרך ללכת מסביב ולהמשיך להתקדם.
יש לי בעיות בראש, למי אין? גם למי שאין, יש את הבעיות הכי גדולות בעולם של היום.
אבל לאן אני מתפזר פה? הרי דיברתי על זה שאני לא רוצה להיות סתם זין בשביל מישהי. לא, אני לא רוצה שתבואי להזדיין ותלכי. ומצד שני, אם את רוצה רק זין, אז אני גם לא רוצה אותך פה בבוקר.
הבוקר שלי זה הזמן הכי קדוש שלי עם עצמי, ואני ממש לא צריך פה מישהי שתעיק לי על האווירה בבית.
ועדיין, לקום עם מישהי בבוקר זו הרגשה אחרת שאני רוצה להגיד שאני כבר לא זוכר. אבל מישהי קמה פה בשבוע שעבר, ישבה בספה וחייכה בזמן שטיגנתי ביצים וטוסטים בחמאה.
ועדיין, יש תחושה שאני מחפש, תחושה שאני כבר לא זוכר.