Baby,It's a wild world

לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה
מישהו נכנס לחנות, דווקא נחמד מאוד
רגע כואב בחזה, פתאום נופל ומת
בגיל 46 עם בית ואישה, ורגע אחד בחזה
אישה אחת, תישן לבד...

להלהלהלהלהלה לה לה לההה
מישהי נוסעת בטרמפ, דווקא יפה מאוד
לא מזמן קיבלה הצעה, היא חושבת שהיא תסכים
אוי כמה שהיא בכתה כשהנהג את החולצה קרע לה..

תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד
אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש
ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון

על מה אני חושב בלילה............

כלום לא עצוב, הכל כרגיל
כלום לא קורה פה, כלום לא קורה פה..

כלום לא עצוב, הכל כרגיל
כלום לא קורה פה , כלום לא קורה פה

הרבה כאבים בגוף
והרבה כאבים בלב
הרבה ביניינים יפים
והרבה אמנות ותרבות
הרבה יונים מתים
והרבה קירות נסדקים
ולי זה נראה פתרון ללכת איתך לישון
הלילה

כלום לא עצוב, הכל כרגיל
כלום לא קורה, כלום לא קורה פה
כלום לא עצוב, הכל כרגיל
כלום לא קורה, כלום לא קורה פה
הכל שקט... הכל שקט...
הלילההההההההההההההההההההההההה

לה לה לה לה לה לה לה לה להלהלהלה
איזה לילה יפה לחלום חלומות יפיםםםםםםם.

(אביתר בנאי)

** בוקר טוב, לא הצלחתי לישון הלילה. עוד שעתיים פחות 19 דקות בדיקת דם. לבדוק את הסוכרים והויטמינים והכו' וכו' בדם שלי, כי אני מתחילה שבוע הבא בתזונה חדשה ובריאה ומרזה. חוצמזה, אני בהיפר רציני. שכבתי במיטה שעתיים וחצי בניסיונות נואשים להרדם.
אבל לא, האנרגיה פורצת מתוכי. לא יכולה לישון. בא לי ללכת לרוץ.... אבל היה חשוך וקר ועכשיו סתם קר וכזה לא מתאים כזה כי עוד מעט כל העולם מתעורר לחיים. אני ביישנית.
אחרי זה גם אני צריכה לנקות את הבית אז זה יוצא ממני קצת אנרגיות אני מקווה. אני אשתדל גם לרקוד במרץ תוך כדי הניקיון 😄
אחורי זה, ב2 וחצי בצהריים, אזכרה לאבא, בעפולה..
ואחרי זה? וואלה.. זהו כזה.

מחר אני צריכה להתחיל לארוז את כל הדברים שלי. יום שישי מושי בא עם אוטו (מעניין איזה) לקחת אותי עם הדברים שלי למעבר רישמי אליו.
יום שישי גם ברית לאחיין החדש החמוד שלי, מקווה שיהיה פסדר. אני קצת לחוצה מכל הקטעים שאני קוראת ושומעת בחדשות בזמן האחרון על ברית מילה, אבל זה רופא שעושה את הברית אז זה כבר יותר בטוח.
מזל שהחגיגה רק עוד חודש כי לא בא לי עכשיו חח
ואז שישי בערבבבבבבבב- עדיין אין לי מושג איזה מדים אני אלבש לנו לימיט. באמת שאין לי שמץ!!!! הדבר הכי קרוב שיש לי ללהיות קרוב, זה חצאית צבאית ורודה. מה ורודה מה?!
אין לי מושג מה אעשה, אבל נסתדר איכשהו..
מושי לעומת זאת מסודר עם מדי השוטר שלו קומפלט לגמרי.
הממ, אולי אעשה שמלת מיני מחולצת הצבא שלו? חחח
טוב, נראה, בסוף אצליח לאלתר משהו.

אז זהו שיהיה יום טוב... ותחילת סוף שבוע נעיםםםםםםםםםםם :))
אוי וכמובן האפי ולנטיינז דיי!!!!!! מי יתן וכל יום יהיה מלא באהבה ואושר לכולנו..

סופסוף הסתפרתי, אצל הספר הכי טוב בעולם... שהיה גם הספר שלי מאילת ועכשיו מצאתי אותו אחרי שנתיים בכפר סבא.
אז נסענו לכפר סבא. מראשל"צ, לכפר סבא, בשביל תספורת.

אבל מה?? היה שווה את זה!!!!
גם פגשנו לכמה דקות בנאדם מקסים, וגם יצאה לי תספורת בבבבאאאאאאתזונההה 😄
תבואו לראות היום בנו לימיט.


שבת שלומלום.

אני פשוט ב- וואו רציני!!!!!

תראו, תשמעו, תבינו... זה לא פשוט. אני מאוד לא סומכת על אף אחד כשזה נוגע לשיער שלי.
ז"א שמאוד קשה לי למצוא ספר ממש טוב שאני באמת סומכת עליו..
אבללללללללללל...כשגרתי באילת היה לי ספר שהיה פשוט מדהים. כאילו בהינף מספריים הוא היה הופך אותי מסתם מיצי מכוערת, לכמעט דוגמנית!!! בחיי, יש לו כישרון רציני.

בקיצור, הוא עזב את אילת ונעלם. הספר שעבד איתו אמר לי שהוא התחתן ועבר לכפר סבא ויש לו שם מספרה....

אני מדברת אתכם על תקופה של לפני שנתיים וחצי אוקיי?!

עכשיו, מצאתי אותו!!!
מי היה מאמין!?? בדפי זהב.
ידעתי את השם שלו אבל לא ידעתי את השם משפחה, אבל ניחשתי שזה צריך להיות הוא... אינטואיציה משהו.... התקשרתי- שאלתי אם זה הוא שעבד אצל שי אזולאי באילת פעם.
העוזר שלו אמר לי שכן- מייייייד קבעתי לי תור למחר בצהריים. כי היום אני כבר לא אספיק.

אני בעננים, יש לי שוב את הספר שלי שיעשה אותי יפה איזה כיף יא אולוהייייייים :))))
אין לכם מושג איזה אושר.
לזה, אני באמת קוראת בוקר טוב!!!!!!!! 😄


חוצמזה אתמול ה"עבד" שלי חח זאפי שידל אותי להשתין עליו. מסתבר שהוא אף פעם לא עשה את זה וממש רוצה לנסות איתי. דווקא איתי.
אני בכלל לא אוהבת השתנות.
בדיוק כמו שהשתנתי על פסיכופט רק כי הוא ממש התחנן, אז הסכמתי. אז גם הוא אתמול ממש כמעט התחנן אז הסכמתי. זה היה מצחיק.

אתמול גם הוא עשה טעות ונתן לי מכונת גילוח בידיים. לגלח לו קצת שיער בצוואר כזה מתחת לקו שיער.... אז התלהבתי וגילחתי לו גם כמעט את כל הגב.....
וגם את אזור ה-ז'. חחחח זה היה מלחיץ!!!

בקיצור אני מתרגשת!!!!! מחר גם אני זוכה לתספורת מהממת וגם לילה בנו לימיט!!!
איזה איזה איזה איזה כיף לי!!!!!!!!!!!!!


ולגבי היום, אני חייבת לשיר....
איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה העוגההה?????? ;))

"אני מעדיף לריב איתך, מאשר לעשות אהבה עם כל אחת אחרת".

ז"א שלא משנה מה הם עושים, גם אם זה רק לריב.. הוא רוצה לעשות את זה איתה.
מעדיף לעשות איתה דברים שלא הכי כיף, מאשר לעשות עם אחרות דברים שכן כייף.

רומנטי אה?

אז בעצם, כאילו, מה גורם לנו לאהוב בנאדם מסוים?
להתאהב בו? דווקא בו, מכללללל העולם?

תשאלו את רוב האנשים המאוהבים, והם יגידו לכם שאין להם מושג למה.
"פשוט כי ככה", "יש בה \ בו כל מה שחיפשתי" וכל מיני תשובות לא ממש מוגדרות כאלה.

למה? אנחנו לא ממש יודעים למה אנחנו מתאהבים בבנאדם אחד ולא באחר, או שאנחנו לא יודעים להודות בסיבה האמיתית? או שפשוט לא אכפת לנו, והעיקר שאנחנו מאוהבים??

קומדיות רומנטיות גורמות לי לתהות. גם לבכות, אבל גם לתהות.

נמחק לי הפרופיל, כוס אמקקקקקקקקקק!!!!!!!!
איזה עצבים אני ממש שונאת שזה קורה לי!
התחלתי ממש לבכות כאילו מרוב עצבים. הפרופיל היה לי מושלם, פשוט מושלם מבחינתי.

אז עכשיו סיימתי לעשות פרופיל מחודש, ניסיתי לשחזר מה שזכרתי מהישן, והוספתי דברים חדשים. אבל הוא לא יפה כמו הקודם וזה ממש מעצבן אותי.
באמת אהבתי את הפרופיל הקודם שלי, וזה מעצבן רצח!!!!!!!!!

גם התמונה שהייתה לי שם, עם מלאך שיורד לגיהנום בשביל נשיקה מהשדונית שהוא אוהב, וכל עולם מושך כל אחד מהם לצד שלו, והם מנסים להפגש באמצע.
תמונה פשוט, שאין מילים. כל כך יפה, בעלת משמעויות רבות ועמוקות, שמתאימה לי כל כך.
במקום זה סתם שמתי איזה תמונה של סוס יפה עם כוסית עליו. אבל זה סתם.

לא רוצה. אוף. צריך לעשות פה איזה נעילה נגד מחיקת פרופילים או משו!!!!!!

רררררררררררר.... עכשיו אני עצבנית.
וזאפ מקבל את כל העצבים ממני.
אבל הוא מעצבן אותי בעצמו!!!!
כאילו, כמה בנאדם יכול לאהוב בנאדם אחר?!!?!?!?
מה נסגרררררררררררררררר??????
כאילו מהההההה!?!?!?!
אני לא כזאת יפה, ואני לא כזאת מושלמת, מה אתה כל כך אוהב אותי לעזעזאל!?
למה אתה כזה אדיוט ומוכן לסבול ממני את כל העצבים האלה!??!?!?!

זה מעצבן כבר!!!!!!! מוציא אותי מהכלים ומקפיץ לי את כל הפיוזים!!!
כמה אפשר להיות נחמד למישהו אחר???
כאילו אני כולי מוציאה עליו את העצבים בשיא הקריזה והוא נחמד אלי, ומחמיא לי, וזה..
כאילו מה, אתה דפוק?!?!?! אוןףףףףףףףףףףף
זה מעצבן. אתה אוהב אותי יותר מדי ואתה צריך להפסיק.

נורא בא לי להיות מעצבת.
מעצבת בגדים, בגדים רגילים, בגדי פטיש, בדסמ, קולרים... כל מיני דברים.

איך אני מגיעה לזה? מה צריך ללמוד, איפה, כמה זה עולה?
כמה קשה להרוויח בזה כסף? 😄


ו...ד"א- ראיתם כבר החדשות הטובות?! http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=18149
:)) אני מתרגשת, הולך להיות ענקקקק ומדהים וכייפי בטירוף!

סופית, סיימתי עם כדורי המצב רוח. כן, אלה האנטי דיכאוניים.
כבר שבוע בערך לא לקחתי כדור.
לא הכי קל, ויש עצבים, והסופ"ש שהיה, עם כל החולי שנפל עלי פתאום, ועם הלחץ לארגן למשפחה את היומולדת שלי, ומה הם יחשבו ויגידו לזאפי, ואיך הכל יסתדר, מה יהיה..
אז הסופ"ש הזה היה מלא עצבים, שאת רובם הוצאתי על מושי המסכן. סבל בגבורה אני חייבת לומר. הבין אותי, נתן לי להיות בעצבים שלי, נתן לי ספייס כשהייתי צריכה.
וחשוב ביותר- קיבל רק מחמאות מהמשפחה, ומאוד מאוד עזר לי...

אתמול גם נולד לי אחיין 😄 בן לאח שלי וגיסתי.. אז אמא שלי נסעה איתם לבית חולים, בדיוק באמצע ההכנות לפני שכולם מגיעים, ואני נשארתי אחראית לסדר ולארגן הכל, וזה עבר בהצלחה. שוב- תודה למושי שהיה שם לצידי ותמך ועזר וסבל אותי.

אז בקשר למה שכתבתי מקודם, לכדורים, אני מאמינה שאני לא צריכה אותם.
אני רוצה לבד. אני יכולה לבד..
זה יהיה קשה אמנם להשתלט על האופי הדפוק שלי בעצמי, ועל ההורמונים הקופצניים שלי שלא נותנים לי מנוחה, אבל אני אסתדר. אני באמת מאמינה שאני יכולה.
אפילו אמא שלי אמרה שהיא חושבת שאני יכולה, שזה יפה..

חוצמזה, אני חושבת שבאמת הכל תלוי בזה שיהיה לי מה לעשות.
אז ממילא שבוע הבא אני כנראה עוברת חזרה לזאפי (טפו טפו טפו חמסה חמסה עיגולים עיגולים שקל בנעל, שלא תעשו לי עין הרע) ואז שם ישר אני חייבת למצוא עבודה, אחרי חודש נירשם למכון כושר... והכל יסתדר.

I Believe.

אני באמת חושבת שיש לי מזל, למצוא גבר מקסים שאוהב אותי ככה? כמו שתמיד רציתי שיאהבו אותי. שאוהב אותי מכל הלב.
אוהב אותי, ומקבל אותי כמו שאני. פעם ראשונה בחיי שבאמת גבר מכיל אותי. מקבל אותי. מבין אותי. לא מתעצבן עלי ולא נעלב עלי אם אני עצבנית.
פשוט מבין אותי כשאני אומרת לו "די, אני עצבנית עכשיו, תן לי ספייס".
ובאמת, עם כל הכמות עצבים שהוא חטף ממני בסופ"ש הזה.... אני לא חושבת שיש מישהו אחר בעולם הזה שהיה יכול להתמודד איתם ככה בקלות.
מושי שלי, תודה. אני גאה בך על מי שאתה, ואני אוהבת אותך.
ממש רואה את העתיד שלנו יחד... וזה ריאלי לשם שינוי, וזה נראה לי טוב.
אז פשוט תודה, מושי מתוק שלי. }{


ואמא שלי, התחלתי פתאום לראות אותה באור שונה. להעריך אותה בצורה אחרת.
היא עשתה, עושה ותעשה כל עוד תוכל, הכללללל בשבילנו הילדים שלה.
ובשבילי, בגללי היא סבלה כל כך המון כאב.
עכשיו אני מבינה, לא מצטערת על זה שהשגתי את החופש שלי. אבל מצטערת שאולי עשיתי את זה בדרכים לא נכונות, מצטערת מאוד שהיא נפגעה כל כך הרבה.
היא הרי תמיד תיהיה שם, תמיד תסלח, תמיד תיהיה מוכנה לחבק ולנחם, להעיר או להאיר, לעזור. פשוט כל עוד היא חיה, היא תמיד כאן בשבילי, וזה מיוחד. ואני מודה לה על זה.
ומצטערת שלא ראיתי את זה ולא הערכתי את זה.
כן, גם לה אני אומר את זה... ביום מן הימים. אולי היום... אולי לא.
אבל טוב לי , סופסוף להבין.


ככה, כל יום בחיים נותן לנו משהו אחר לטעום ממנו, לדעת. כל רגע בחיים יכול ללמד אותנו, אם רק נסכים לפתוח את העיניים וללמוד.
מקווה שאצליח לשמור על ראש פתוח, ובעיקר על עיניים פקוחות, אזניים נקיות, לקלוט כל דבר חדש שאני יכולה ללמוד מהחיים. לקבל מה שהם מסכימים להעניק לי.
לעשות מה שאני רוצה מתוך מה שמתאפשר לי.
תמיד לשאוף לעוד, אבל אף פעם לא ליותר מדי.

לדעת שכל בוקר, הוא בוקר טוב, גם אם הוא בעל מאפיינים שונים מהטוב המוכר, תמיד לדעת שרק מהשונה אפשר ללמוד. הרי אם הכל אותו דבר כל הזמן- אין למה להשוות, אין דברים חדשים ללמוד אותם וללמוד מהם.
רק ע"י התקדמות, אפשר לנוע קדימה.

היום יומולדת לי!!! (בעע.)

כמו שאמרתי--> תבואו היום לדנג'ן!!
אמא שלי אפילו הכינה את העוגה האהובה עלי, עוגת דבש ואגוזים (מתכון רוסי משפחתי אתם לא מכירים) בציפוי שוקולד, ודפקה שם תמונה כזו ששמים על עוגות, עם קנגורו שאומר מזל טוב. כמו בגיל 5. זה כיף :))
אני אוהבת שאמא שלי עושה לי להרגיש כמו ילדה קטנה, זה כיף לי. מחזיר אותי לעבר.
היא גם שמה לי בחדר מעטפה (עם מאני מזומני) שכתוב עליה "מזל באמת טוב! עושר ואושר לכל החיים. מחבקת ואוהבת, אמא."
איזה חמודה 😄

אבל אני סתם מגעילה, לא קמתי בבוקר לנקות את הבית. ועכשיו אין לי שמץ של מושג מתי אספיק לנקות אותו לעזעזאל!!! סעמק.

חוצמזה, היום אני שנה בכלוב.
שנה של הבנה ולימוד, היכרות עם אנשים מדהימים ומקסימים, כאלה שהפכו להיות חברים טובים שלי, וכאלה שלא. (לא מקסימים ולא הפכו להיות חברים..)
שנה שבה יצבתי לעצמי, לפחות בערך, את ההבנה לגבי מה דעתי על שליטה, ומה היא שליטה בעיניי.

בקיצור, המון כיף היה לי.

אז תודה.
תודה לאנשים המקסימים, החברים שלי שאני אוהבת מכל הלב.
תודה למושי שלי שמעניק לי כל מה שאני צריכה ויותר.
תודה לכלובי, על האתר הכייפי והממכר הזה.


ו... תודה שאתם לא מתייאשים, ועמק למרות כל הקיטורים פתח לי גם היום שרשור יומולדת. תודה שאתם סובלים את השטויות והקריזות שלי... וכמובן גם סליחה :)

מה עושים עניין כל כך גדול מימי הולדת??

אז נולדתי. ביג דיל. זה יותר יום אבל מקולל, לא יום שצריך לחגוג ולשמוח.
רוצים לברך? ברכו את עצמכם. וברחו כמה שיותר רחוק ממני.

מעולם לא ביקשתי להוולד. לא צריכה שיחגגו את זה.

שונאת את הימים שלפני. כמו הימים שבין כסה לעשור. ימי דיכאון, מקוללים.
היחיד שעוזר לעבור אותם הוא מושי. וגם כן, בקושי.
מסכן, חוטף את כל העצבים שלי. לא מגיע לו... אבל אני לא שולטת בזה.
כשאני עצבנית, אני עצבנית. אין לי הפרדה של "על מי העצבים, למה, כמה ואיך"
אני עצבנית, אז כל מי שבסביבה שלי חוטף מכת עצבים ממני. סורי.
אבל הוא, כפרה עליו, מקבל את זה יפה.
אומר לי "לא הייתי מחליף את העצבים שלך, זו את, הם חלק ממך"
לא מחשיב אותם אפילו כמגרעה שלי.

רואים?? לכו תלמדו ממנו מה זה לאהוב.

ממני אתם יכולים ללמוד איך לשפוך מים על הרצפה בדרכים הכי דפוקות שאפשר.


ערוץ 3 התדרדר נורא. מה זה הבנות האלה? זה בנות זה? 4 נשים בגיל המעבר שיושבות ומדברות על סקס? בעעעעעעעעעע!!!!!!!!!!!!!!!!!!
גיל ריבה??? מראיין עוד איזה זקנה???? בעעעעעעע!!!!!!!!!!!!!!!!!

מה קרה לכל התכניות האמריקאיות המעניינות, עם סקס, סמים, בחורות ערומות שרוקדות לצד בחורים מסוקסים מופשטים, או סתם משפחות אמריקאיות טיפוסיות ומתפרקות.
איפה כל זה נעלם?
עבר לערוץ יס סטארס כנראה.
הו וול. אני רק יום אחד בשבוע בבית, נסבול. שאר הימים אני אצל המושי, שם יש יותר דברים מעניינים לראות ולעשות.

אז אמא מכינה לי את העוגה האהובה עלי למחר. ועוד אחת כזו ליום שבת.
אחת בשבילי, ואחרת לאורחים.
😲
כבר אמרתי לכם שאמא שלי חושבת שאני שמנה? (לא סתם אומרים שאמא תמיד צודקת)

בכל אופן מחר אני אמורה "לחגוג" יומולדת בדנג'ן. מי שרוצה לבוא מוזמן..
תיהיה עוגה.
לא, לא זו שאמא מכינה כי זו עוגה שאין לי כוח לסחוב עד לשם.
אם מחר יהיה לי זמן וכוח אחרי שאני מנקה את הבית, אז אני אכין איזה עוגת שוקולד או משהו, אם לא אז אני אקנה איזה עוגה טעימה איפהשהו.
קיצר, תבואו. תזכו לראות אותי משתכרת למוות (לא באמת, רק עד עלפון והקאות) כאות להתאבלות שלי על כל יום בכל שנה מאז יצאתי אל האויר המזוהם של העולם הזה.
ד"א, אני באמת לא רציתי להוולד. עובדה, נולדתי יותר משבועיים אחרי התאריך שהייתי אמורה להוולד בו, וגם אז רק אחרי זירוז שאבא שלי עשה לאמא שלי. (אבא שלי היה רופא נשים\מיילד\כירורג וכו') וגם אז, בכיתי מאוד.
נו בטח, מה הפלא שכל התינוקות בוכים כשנולדים? ישר יודעים כבר איזה חרא של דבר הם הולכים לקבל בגוש רוע הזה שנקרא "חיים".

נותרה עוד שעה עד שהשעון יעבור לתאריך המקולל של יום הולדתי.
כל היום ישנתי, עד 5 בערב. נראה לי שתכף אחזור חזרה להתחפר בשמיכות, אולי גם אכבה את הפלאפונים, שלא יציקו בשיחות מזל"ט ב 12 בלילה. בכלל נולדתי ב2:15 לפנות בוקר.

אל תטרחו לברך, אני לא ממש אוהבת את זה. אם עוד לא שמתם לב...

אבל תבואו מחר לדנג'ן, תבואו. מחר עם כל האלכוהול אני כבר אהיה כולי צוהלת ושמחה
חה חה, כמוני מסיכה, חה חה.

יווווווווווווווווווווווווווווווווו איזה כיףףףףףףףף...
עם חלומות כאלה אני מוכנה לישון כלללל החיים :):):)

בהתחלה חלמתי שמגייסים אותי שוב לצבא, לטירונות חוזרת כמו מפגרת גם אשכרה התגייסתי. הכי קטע שהמקום היה בסיס בית שמש- פתח תקווה. שאין שום קשר בין שתי הערים האלה חח. והמפקדים היו אותם המפקדים. רק הבסיס היה בנוי בצורה של צימרים כאלה, משהו הזוי. עדיין לא רציתי להיות שם והרגשתי ממש אומללה ובכיתי. באותו יום כבר הסברתי להם הכל ויצאתי.
אבלללל הם רצו שאני אצלם איזה סרט שם. לא יודעת מה...

מה כיף- זאפי היה איתי בחלום כל הזמן... חלמתי שהוא איתי בבסיס ומנסה לברר לי איך להוציא אותי משם, ועוזר לי כל הזמן.
כפרה על המלאך שלי 😄

אח"כ, צילמנו איזה סרט, אני ודול, ועוד איזה כמה... לא יודעת על מה אפילו, משהו הזוי.
אבל אני הייתי באחד התפקידים הראשיים כאילו.
והשתתף המה שמו הזה, אמממ... אנלא זוכרת איך קוראים לו, אחד מפורסם.
ונורא לא התלהבתי ולא שמתי עליו זין בכלל.
אחרי זה בא יהודה לוי והיינו אמורים לצלם סצינה יחד. עכשיו כאילו כל הבנות מסביב רואות אותו וצועקות ומתלהבות ואני כולי שמה זין אומרת לו כאילו "מי ישמע מי אתה, סה"כ בנאדם"
ואזזזזז הצילומים התעכבו... בקיצור בסוף הוא כזה בא אלי, נעמד מולי, ודופק לי בוסה של החיים. כאילו צרפתית בלאגנים כזו שממיסה את כל הגוף.
מסביר לי שהוא נאלץ לבטל את הצילומים האלה כי יש לו איזה צילומי אופנה שמשלמים לו עליהם מלא כסף והם מתחילים עכשיו... (כנראה זה היה קיץ כי הוא אמר לי "ככה זה ביוני יש הכי הרבה עומס עבודות" )
אחרי זה חיפשנו מקום להזדיין בו אבל לא מצאנו אבל התנשקנו והתחרמנו ואז הוא הלך.
והשאיר לי את הסיגריות שלו.. יש מצב שגם אמר משהו על זה שנתראה שוב אבל אנלא בטוחה. אולי אני סתם הוזה כי הייתי מתה שזה יקרה חחחח
אספתי את הדברים שלי ועליתי לאוטו שנוסע לכיוון הבית, עם כל החברות שלי...

בקיצוררררררררר... באמת, עם חלומות כאלה על נשיקות עם יהודה לוי אני מוכנה לישון כל החיים!!!!! איזה כיף. גררר... בהחלט בוקר טוב :))