בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 18 שנים. 19 בנובמבר 2006 בשעה 23:35

תודה לך, שאתה זה אתה.

על זה שאתה מזיין לי בשכל,
ומזיין לי ת'צורה...
תודה.

על זה שאתה דואג לי,
ועל זה שאתה נותן לי להיות שלך..
תודה.

על זה שאתה יודע מי אני
כמו שאף אחד לא ידע..
תודה.

על זה שאכפת לך בכלל..
ועל זה שאתה משקיע בי מזמנך..
תודה.

על כל מילה טובה
וגם על זה שאתה קורא לי כלבה..
תודה.

על זה שאתה הופך אותי לזונה שלך,
לסאבית, שאתה יודע ששייכת רק לך..
תודה.

על כל ספנק,
על כל הצלפה,
על כל עונש,
על כל משימה,
על כל קשירה,
על כל הרגעה,
על כל מה שאתה בשבילי
תודה תודה תודה תודה תודה תודה ושוב תודה.

על זה שאתה, זה פשוט אתה.
תודה!!


אני... פשוט מטורפת עליך..
ואני, לגמרי שלך.
גם על זה, אני אומרת תודה.


מגניב, לא? 😄

לפני 18 שנים. 19 בנובמבר 2006 בשעה 22:52

פתאום הכל נראה לי נורא הזוי.
וכן, אין לי מזוזה על הדלת. אבל בחיי, אני אדביק אותה.

אבל כל הבדסמ שיט הזה... נראה לי פתאום הזוי.
הרי.. למה צריך את כל הקישוט הזה? ה"כן מלכתי" הזה? כל התארים, השמות, הכינויים, התלבושות.. כל המנצעס האלה...
בשביל מה? הרי שאפשר לעשות בדסמ מעולה והרבה יותר "אמיתי" (כלומר, מנטלי ועמוק שמגיע ממקום טהור) ללא ידע בכלל שעושים "בדסמ".
למה לתת הגדרות לפעולות?

מצד שני, אני מבינה למה... כי אנחנו אנשים. כי אנחנו חיים על הגדרות.
כי זה מבטא צורך שלנו במידה מסוימת. כי זה עוזר לנו להכיר אנשים אחרים שגם להם יש צרכים ורצונות דומים.

אבל עדיין... זה הזוי לי פתאום. בחיי... ממש הזוי.
מלכות, עבדים, מאסטרים, כלבות, שפחות, סאביות... ובלה בלה בלה..

מדהים. כמה אני מוזרה.
או!!! עכשיו הבנתי אותך מאסטר, שאמרת אתמול שאני מוזרה.
אוי, עכשיו גם הבנתי למה כל היום אתה אומר לי שאני סתומה... כי הבנתי משהו רק 24 שעות אחרי שאמרת לי אותו.

נו טוב, שיהיה.

והעולם, נורא רבגוני.. זה מגניב כזה 😄
והזוי. כן כן, הזוי בהחלט.
או שזו רק אני..? P:

לפני 18 שנים. 19 בנובמבר 2006 בשעה 19:32

יש לי את הריח הזה....

הריח שלי הזה.
פשוט ריח שלי כזה.

ולא בא לי עליו. (הוא לא רע, הוא פשוט שלי מדי..)

הגיע הזמן להתקלח ;)


Put your hands up 4 Detroit !!! A Lovely city !!

מיצי בקצת היפר...

It's PARTY TIME !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


אה, ואם כבר בריחות עסקינן.... אז פאק, דפקתי עכשיו פלוץ... מסריח ברמות.
אני צריכה להתחיל לאכול יותר בריא. (חח אני בטוחה שכולכם עכשיו עושים פרצוף של
"איכסההההה... איזה מגעילההההההההההה.." P: )

לפני 18 שנים. 19 בנובמבר 2006 בשעה 14:37

חזרה מבי"ח. מסתבר, שהיא לא תוכל לחזור לפעילות (לדרוך כמו שצריך על הרגל) לפחות בחודש וחצי הקרובים.
פאק.
ואני כבר קיוויתי שזה יהיה רק לשבועיים.

סעמק. אלוהים, מה עשיתי לך כל כך רע!? בלאט.

אז אל תתפלאו אם לא תראו אותי פה הרבה בזמן הקרוב... אני די הופכת להיות משרתת צמודה שלה. כ'יף לי כ'יף :(

לפני 18 שנים. 19 בנובמבר 2006 בשעה 13:29

יש לי צורך בשינוי. שינוי של העצמי. וגם של האני ושל האנוכי.
לא משהו דרסטי. אבל שינוי.
שינוי פנימי.
שיהיה בהצלחה..

זה אחד מהימים האלה שיוצאים החוצה ורואים כמה מזג האויר נפלא, ומצטערים על זה שלא ניצלנו אותם. לא קמנו בבוקר והלכנו לטייל, להתפעל מהטבע. מהעולם.
בכרטיס מסך VGA יש 16 מליון צבעים... וול, בעולם יש 16 מיליארד צבעים, אם לא יותר.
אז לא שווה לראות? שווה. לא רק שווה עוגיה, שווה את כל הפאקינ קרטון שמלא בקופסאות של עוגיות. ולא במובן של לאכול את העוגיות אלה..
זה פשוט שווה!

עונת מעבר, נו, גו פיגר.

לפני 18 שנים. 18 בנובמבר 2006 בשעה 23:43

החושך ירד
איתו הקרירות
הלילה קורא לי
לוחש את שמי בבהירות
מסתורי,
כמו סימן - "לכי בזהירות"
החושך עוטף
כאילו את הנשמה שוטף
סמיכה אפלה
עירנות מעלה
חושים מתחדדים
כמו של זאבים שצדים
בוהה בשמיים
שחורים
מול אור הכוכבים
שבוהקים
הם אותי משחררים
אל מעמקי נפשי
הם אותי משחרים
לטרף קל
שוב אותי מחשלים
מול העולם

הלילה, שוב קורא לי
את שמי לוחש בעדינות
עדיין מורה לי
לצאת אליו בנחישות
אז אני מתעטפת בחושך
נכנסת לתוך הבדידות
מטיילת לבדי אל תוך העצבות

וחוזרת משם
עם חיוך
וגעגוע לשם
אל השיוך
אליך.

וזהו, לילה טוב עולם 😄


לפני 18 שנים. 18 בנובמבר 2006 בשעה 22:29

בחיי, זה מטריף אותי..כבר כמעט שבוע שלם שאני חולמת כל לילה ברציפות על משהו שקשור להריון!!! שאני בהריון!!
כבר חלמתי שאני בהריון, שיש לי תינוקת, שאני עושה בדיקות הריון שלא מאפשרות את האפשרות שאני לא בהריון, שאני עפה ויש לי פאקינ חבילת פאמפרס ביד, והיום- היה לי אופנוע מגניב, ואז פתאום התחתנתי והייתי בהריון. ואז שוב נסעתי על האופנוע..

וואט דה פאק!??!?!
מרוב בהלה כבר בדקתי מתי אני צריכה לקבל מחזור, ויש לי עוד איזה שבועיים...
אנלא מבינה מה זה.
ונוס אמר שזה נובע מחרדות.. אבל איזה חרדות כבר יש לי? זה מחרפן אותי בקיצור.
אולי זה כי כולם מסביבי בהריון?
גיסתי, וחברה של בן דוד שלי, וכל החברות שלהן, וכל העולם פתאום בהריון....
והריון זה מגניב כזה.. אבל אני לא רוצה להיות בהריון. מה לי ולזה?!?
בקיצור, נדפקתי... =\

לפני 18 שנים. 18 בנובמבר 2006 בשעה 18:05

חוצמזה, אני חרמנית. ושכחתי את השפנפן שלי בבית!

ובכלל, אני מתגעגעת למאסטר. חחח

חפרתי.

טוב נו, ככה זה כשמשעמם, תתגברו!

לפני 18 שנים. 18 בנובמבר 2006 בשעה 17:13

וול, מי האדיוט שאמר "להתגעגע זה טוב" ?!
אההה?!?! מי זה?????

זה בכלל לא טוב. ומאוד לא כיף...

איי מיס מיי מאסטר :(

Remind me why we desided this was for the best..?
Because I miss you, love

תראה, זו אני, בוכה אל תלך
כי לא נשאר דבר..
רוצה שתדע מה שאתה בשבילי
תן עוד מבט אחד...

אוווווווווווווווף... אני רוצה הביתההההה למאסטר 😒 :( :(

לפני 18 שנים. 17 בנובמבר 2006 בשעה 19:03

אני תקועה בבית בפרדס חרא... ולא יכולה לבוא למסיבה היום 😢

אמא שלי בבי"ח.. וסבא שלי כולו זקן וזה ומפחד להשאר לבד, וגם יכול לקרות משהו בלילה.. אז אני צריכה להיות תקועה פה.
בלאט.

אז.. תהנו לכם, גם בשבילי :)