צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 18 שנים. 9 בנובמבר 2006 בשעה 13:26

מיצי איז האפי :)))

לפני 18 שנים. 8 בנובמבר 2006 בשעה 11:56

יום פעיל וכייפי היה לי אתמול. 😄
קמתי בבוקר (12 ככה..) ונסעתי לת"א, לפגוש חברה טובה שלי... וידידים שלה.
ואז ידיד שלה נדלק עלי וניסה להתחיל איתי אז הפכתי אותו לעבד שלי לכמה שעות P: היה מגניב..

אח"כ קפצתי לקן הציפורים... איזה אווירה כייפית יש שם. זה מדהים. עושה לי כזה כיף רק להיות שם 😄 בעיקר עם האנשים המדהימים שחיים שם! אני ותהום (אישתי) ישבנו ופטפטנו על הא ודא בזמן שונוס עבד.. ואכלתי עוף עם ירקות נורא טעיםםםם 😄
ואז ישבנו שלושתנו.. והיה נעים כזה.. ואז ונוס דחף תראש שלו בין הציצים של שתינו.. 😄 הוא מגשים חלומם של גברים רבים, בחיי.
אח"כ התחלנו לשתות ולעשן דברים טובים.. וניהיה לי עוד יותר טוב!!
והמאסטר המקסים שלי בא והחלפתי בגדים והתארגנו ויצאנו כולנו לגנון, בליווי השירה של וונוס 😄
בגנון... היה כיףףףףףףףףףףף!!!!! יאו, אני בחיים שלי לא נהניתי שם ככה ביום שלישי!!
היו אנשים נחמדים (היו אנשים בכלל, זה כבר טוב ) והדי ג'ייאית הייתה כוסית אחושרמוטה.. ואישתי שלחה אותי להתחיל איתה אבל היא אמרה לי שהיא לא בקטע.. חבל 😄
ו... המוזיקה הייתה נורמלית!! לא רוק שאף אחד לא רוקד, אלא מוזיקה קצבית ונעימה וכייפית וסקסית כמו שאני אוהבת! אפילו הייתה מוזיקה שחורה קצת!!!! רקדתי עד צאת הנשמה!! היה כל כך כיף!

רקדתי למאסטר שלי.. כולם הסתכלו, אבל המבט שלי היה רק עליו. כי אני רק שלו! ורוקדת רק, אך ורק בשבילו. ואני וונוס עשינו ריקודי קליפים על הרחבה...
ואני ואישתי בכלל דפקנו הופעה של חצי חשפנות על הבמה, עם העמודים האלה.. גרררר

בקיצור, היה פ-צ-צ-ו-ת !! :)) פשוט באמת באמת כיף.

והיום אחרי שהמאסטר כבר הלך לעבודה, ושכחתי שהוא כבר הלך, אז התעוררתי כזה וחיפשתי אותו במיטה והוא לא היה.. ונורא התבאסתי להתעורר בלעדיו. כי אני כל כך אוהבת לראות אותו כשאני מתעוררת.. ולחבק אותו..
מיאו. 😄

אז בקיצור, היה הכי כיף שיש!! וזהו. וביי :))

לפני 18 שנים. 7 בנובמבר 2006 בשעה 0:07

אני לא מצליחה להרדם.

הוא לא נתן לי נשיקת לילה טוב.. לא אמר כלום. פשוט הלך לישון...
זה מטריד. אולי הוא כועס.. אולי מאוכזב או נעלב..
פשוט לפני כמה שעות הייתי בהיפר מטורף, כל היום הייתי בבית והייתי חייבת לצאת לזוז קצת..
האקס נושי (נשארנו ידידים..) הציע שנלך לעיר או משהו.. להסתובב ולשבת איפהשהו.
אני הייתי יותר בקטע של ללכת לרוץ או משהו חח
בקיצור עד שחיכיתי שהוא יתארגן הקקה הזה כבר עבר לי כל המצברוח, וכרגיל, מהיפר לא מנוצל זה נהפך למצברוח חרא.
בסוף רבתי עם האקס נושי והלכתי לטייל לבד. שעה וחצי ככה טיילתי לי ברחובות העיר..
עם המוזיקה שלי והמחשבות.
חזרתי, נתן לי חיבוק. עד שהתארגנתי לשינה הוא כבר ישן במיטה.
לא יודעת.. זה מציק לי.
לפעמים אני כזאת כישלון בתור סאבית. בתור בנאדם גם כן. (וזו אני במצב רוח נורמלי כן? חח)
לא יודעעעעעעעעת. אוף.

כל הקטע הוא שכשחזרתי רציתי להגיד לו כמה שאני שמחה שהוא הוא.
שהוא פה. שאני שלו.
ואני כל כך שלו... כל כולי שלו.
חשבתי שזה יהיה סתם, ניהיה יחד, יהיה נחמד, יהיה כיף. לא חשבתי שאהיה שלו ככה.
שארגיש ככה..
וזה מדהים. בגלל זה גם כל כך קשה לי עם זה שהוא לא מרוצה ממני אולי, או לא יודעת אפילו מה הוא מרגיש או חושב.
ז"א, עכשיו הוא ישן. אז הוא לא. אבל לפני שהוא ישן. ומה יהיה כשהוא יתעורר.
זה מחרפן.
אפילו לעשות ביד לא הרגיע אותי. לא משנה שלקח לי איזה מליון שנה עד שגמרתי.. כי לא הצלחתי להתרכז בכלל.. אבל זה בד"כ מרגיע אותי.
הפעם זה לא.

אוף לא יודעת. (פעם 10 שאני כותבת את זה כבר?)

מחר יום חדש. ז"א היום.. כשיבוא הבוקר..

לפני 18 שנים. 5 בנובמבר 2006 בשעה 11:14

אני פשוט מרגישה שלמה במקום שאני בו.

אני סאבית. ואני אוהבת את זה P:

היום אני מצחצחת את הדירה כי באים לראות אותה יותר מאוחר... בינתיים הולך לי טוב 😄

ואתמול... היה לי משעמם בלילה. המאסטר היה במטבח ולמד..
ענדתי את הקולר שלי, וזחלתי אליו על ארבע.. עם מבט מתחנחן כזה..
מסתבר שהפרעתי לו ללמוד, והוא עדיין כעס על כל ה"לא" שאמרתי לו בימים האחרונים.
סאבית סוררת אני P:
אז הוא קשר אותי מתחת לשולחן ואיזה שעתיים עשיתי לו מסג' ברגליים.
שם לי גם מסקינטייפ על הפה כי כלבות לא מדברות.
הביא גם את המקל הזה, לא זוכרת איך קוראים לו, שמרביצים איתו חח.. למקרה שלא אעשה את המסג' בהשקעה מספקת.

חייבת לומר, הרגשתי כל כך שלמה, כל כך במקום. שבחיים לא חשבתי שאני אגיע למצב הזה.
בקיצור, אני פאקינ סאבית... (וואט דה פאק איז רונג וויט מי!? ) אנד איי לייק איט!! (רילי, וואט דה פאק?!?!?!?)

:)

לפני 18 שנים. 4 בנובמבר 2006 בשעה 22:59

(שימו לב, זה מה שקורה כשמשעמם לי ואני עייפה.. )

הו מאסטר, הוא מאסטר
אממ... וואט איז דאט אין דה איסט
איטס דה לייט, אנד מיי מאסטר איז דה סאן!! (או משהו כזה..? אני לא בדיוק מוכשרת בשייקספיר)

זהו אין לי מה לכתוב עכשיו נו יצאתי מריכוז בגלל הסרט..
אז זהו.

אני רק אכתוב שאני מטורפת על המאסטר המתוק שלי 😄 למרות שהוא מעניש אותי.
אבל זה מגיע לי.. אז לא נורא.
נראה אותכם מדברים בלי להגיד לא!! זה קשה.

(יומיים בלי כל סוג של סם כולל סיגריות!?!?!?!?!?!?!?! )

תודה מאסטר. }{

לפני 18 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 13:09

אותן הציפורים
ששלחתי לדרכן
שבות לחלוני והזיכרון איתןןןן...

ואותה הצעקה
שרעדה משתיקתי
שבה אל אוזניי..
האם תציל אותי?..



I'm not here for your entertainment
You don't really want to mess with me tonight
Just stop and take a second
I was fine before you walked into my life
Cause you know it's over
Before it began
Keep your drink just give me the money
It's just you and your hand tonight

You know who you are
High fivin, talkin shit, but you're going home alone arentcha? 😉

שיר מגניב לגמרי.. החדש של פינק. 😄
והוא לא מכוון לאף אחד, חס וחלילה. סתם שיר יפה :)

לפני 18 שנים. 31 באוקטובר 2006 בשעה 21:41

או חרדונים וחרמניות?

או חרדיות וחרדנים?

מה?!

נראה לי שחרדים וחרדיות (כאילו דתיים לייט כאלה) ניהיו פה באופנה..

(שמים לב שמשעמם לי? )

לפני 18 שנים. 31 באוקטובר 2006 בשעה 21:18

לקרוא את הבלוג שלך,
את הבלוג שלה.
פתאום להבין קצת ממה שהיה.
אבל לא באמת... כי אין לי שמץ של מושג מה באמת קרה ומה לא. ואיך זה היה ואיך לא.

אבל היה.. כל כך הרבה ביניכם.
קצת מוזר. קצת קשה לעכל את הידע החדש.

לא מפקפקת בך, חס וחלילה. אבל... חוששת. לא ממך. אלא ממה שלא אוכל להעניק.
ממה שהיא יכלה.
מזה שאולי אני בכלל מפריעה.

מחשבות מטרידות.
ועל כן אומרים - אין שכל אין דאגות. וכמה שיודעים פחות, ככה גם מוטרדים פחות!

אבל מצד שני, אולי ככה יש פחות הפתעות לא נעימות?

לפני 18 שנים. 31 באוקטובר 2006 בשעה 17:50

השעה 19:42... יצאתי מהמיטה ב19:02.
הבוקר יצאתי ממנה לשעה וחצי בערך... וחזרתי אליה.
כל היום פשוט ישנתי.
גם אתמול בלילה.
גם אתמול בצהריים.

מה יש לי? מה אני בדיכאון?
הכי הזוי שזה קורה לי רק בבית של אמא! בחדר שלי, במיטה שלי.

וחברה הכי טובה שלי מאילת באה שלשום להיות איתי שבוע... והיום חזרה לאילת.
פשוט אין לי חשק לכלום...
ואין לי גם כסף כל כך לבזבז על כל מיני דברים כאלה. זה מעצבן אותי ואני חייבת שבוע הבא למצוא עבודה אחרת אני אתחרפן..

לא יודעת מה לעשות עם עצמי... איזה תקועה אני בעולם הזה ג'יזס.
אני כמו ג'וק... אני קיימת אבל אני לא מועילה אלא רק מציקה ומעיקה ומזיקה.
בלע.

לפני 18 שנים. 28 באוקטובר 2006 בשעה 17:50

האמת?
אין לי חשק לכתוב בבלוג.

אני משתפת את חיי עם האנשים שבחיי.
לא יודעת... אולי פשוט כבר התרגלתי לא לכתוב אז זה מוזר לי.
דווקא יש לי מה לכתוב.
פשוט לא בא לי..

לא כיף לי פה יותר... אני מרגישה סוג של התרחקות.
"אה, את לא פנויה, אז לא צריכים אותך."

לא נורא. טוב לי עם לא להיות פנויה.
אל תצפו לי בבלוג, אל תגיבו, תשכחו שאני קיימת... (איזו פולניות אה!?)
אני אתגבר בקלות 😄

בקיצור.. שבוע נחמד לאנשים נחמדים.

** לא פוחדת שוב לבד, אז אל תחזיק לי את היד.. **