אני לא מצליחה להרדם.
הוא לא נתן לי נשיקת לילה טוב.. לא אמר כלום. פשוט הלך לישון...
זה מטריד. אולי הוא כועס.. אולי מאוכזב או נעלב..
פשוט לפני כמה שעות הייתי בהיפר מטורף, כל היום הייתי בבית והייתי חייבת לצאת לזוז קצת..
האקס נושי (נשארנו ידידים..) הציע שנלך לעיר או משהו.. להסתובב ולשבת איפהשהו.
אני הייתי יותר בקטע של ללכת לרוץ או משהו חח
בקיצור עד שחיכיתי שהוא יתארגן הקקה הזה כבר עבר לי כל המצברוח, וכרגיל, מהיפר לא מנוצל זה נהפך למצברוח חרא.
בסוף רבתי עם האקס נושי והלכתי לטייל לבד. שעה וחצי ככה טיילתי לי ברחובות העיר..
עם המוזיקה שלי והמחשבות.
חזרתי, נתן לי חיבוק. עד שהתארגנתי לשינה הוא כבר ישן במיטה.
לא יודעת.. זה מציק לי.
לפעמים אני כזאת כישלון בתור סאבית. בתור בנאדם גם כן. (וזו אני במצב רוח נורמלי כן? חח)
לא יודעעעעעעעעת. אוף.
כל הקטע הוא שכשחזרתי רציתי להגיד לו כמה שאני שמחה שהוא הוא.
שהוא פה. שאני שלו.
ואני כל כך שלו... כל כולי שלו.
חשבתי שזה יהיה סתם, ניהיה יחד, יהיה נחמד, יהיה כיף. לא חשבתי שאהיה שלו ככה.
שארגיש ככה..
וזה מדהים. בגלל זה גם כל כך קשה לי עם זה שהוא לא מרוצה ממני אולי, או לא יודעת אפילו מה הוא מרגיש או חושב.
ז"א, עכשיו הוא ישן. אז הוא לא. אבל לפני שהוא ישן. ומה יהיה כשהוא יתעורר.
זה מחרפן.
אפילו לעשות ביד לא הרגיע אותי. לא משנה שלקח לי איזה מליון שנה עד שגמרתי.. כי לא הצלחתי להתרכז בכלל.. אבל זה בד"כ מרגיע אותי.
הפעם זה לא.
אוף לא יודעת. (פעם 10 שאני כותבת את זה כבר?)
מחר יום חדש. ז"א היום.. כשיבוא הבוקר..
לפני 17 שנים. 7 בנובמבר 2006 בשעה 0:07
