אחרי הבלוג האחרון שכתבתי, שהיה מלא בבלבול ועצב ובדידות... למחרת זאפ קרא אותו. וכמובן שזה בלבל אותו ופגע בו... בקיצור קצת התווכחנו, היה לי גם עדיין מצב רוח ממש חרא ואז בכיתי ואז גם הוא בכה, ואז ישבנו ככה הוא על המחשב עם המוזיקה, ואני על המיטה בתנוחת עובר, שותקים, חושבים, מזילים דמעות פה ושם, למשך כמה שעות נראה לי..
ואז, לא יודעת מאיפה, אחרי הרבה מחשבות, נחתה עלי ההבנה שאני לא רוצה להיות בלעדיו.. אני באמת אוהבת אותו... לא רוצה להפרד. כמובן משם כבר השלמנו לאט לאט, ואחרי זה הוא ירד לי וזה היה נורא כיף אבל לא הצלחתי לגמור שוב, וזה תסכל אותי והתחלתי לבכות. זה כאילו האורגזמה התחילה ותוך שניה נגמרה, עוד לפני שהספיקה באמת להתהוות.
אחרי כמה שעות שראינו טלויזיה ואכלנו ונרגעתי, אז גם עשינו סקס.. גם שם לא גמרתי. אבל היה כיף.. ובלילה יצאנו לסרט "מבול של צרות" שזה סרט חביב, מצחיק וקליל אבל גם כזה שגורם לך לחשוב קצת, כמו שאני אוהבת.
ואתמול גם עשינו סקס, כזה שאני תוך כדי מגרה את הדגדגן עם העכברון שלי, ועוד פעם האורגזמה נגמרה לי לפני שהיא הספיקה באמת להתהוות, אבל היה לי כיף בכל אופן אז לא בכיתי. אני לא יודעת למה אני לא גומרת אבל אולי זה בגלל שאני בכל מיני לחצים ומחשבות על עבודה, על זה שעוברים דירה עוד חודשיים ואני חייבת עד אז למצוא עבודה, וכל הדברים האלה... אולי זו רק תקופה כזאת, של לחץ, ואחרי זה אני ארגע ואצליח לגמור שוב. יהיה פסדר.
אתמול אחה"צ עד הערב היינו אצל דודה שלי, חגגנו יומולדת לאחיינית שלי, והיה ממש כיף. גם לי וגם לזאפי. מאז שאני איתו, ואני כבר לא לבד באירועים המשפחתיים האלה, אני נהנית הרבה יותר. גם אני ואחותי קצת יותר התקרבנו, ולא יודעת, פשוט כיף לי עם המשפחה... וזה לא רגיל, כי פעם הייתי שונאת את המשפחה שלי וממש לא נהנית לבלות איתם ותמיד הייתי משתעממת ורק רוצה כבר לעוף משם. אבל בזמן האחרון זה ההיפך.
וזה כיף. 😄
בקיצור, המצב רוח שלי השתפר מאז הפוסט האחרון, והכל בסדר.. ואני לא מתכוונת לעזוב את הזאפי שלי. אני באמת באמת מאוד אוהבת אותו.
ושיהיה לכולנו שבוע טוב ופורה.
לפני 17 שנים. 19 באוגוסט 2007 בשעה 11:16