היום- 26 לאוגוסט, היה יום ההולדת של אבא שלי, זכרונו לברכה.
היום, אם הוא היה חי, היו מולאות לו 62 שנים. שנים בהם הוא עזר להמון אנשים, גם בברה"מ וגם בארץ. מתוכן 17 שנה ו15 ימים בהן הוא היה אבא שלי, שאהבתי מאוד, שדאג לי ותמיד היה לצידי, תמיד תמך ועזר וייעץ. גם כשהוא היה רחוק מבחינת קילומטרים, תמיד דאג לשמור על קשר, להשאר מעורב, לעזור איפה שרק אפשר.
וכשגרתי איתו, זו הייתה התקופה הכי טובה בחיים שלי.
עברו שנתיים וחצי מאז שהוא נפטר מהתקף לב בסלון של הדירה שלנו באילת, ביום האהבה הלועזי. כמה מתאים לו, ביום כזה.. הוא היה הבנאדם הכי מלא אהבה שהכרתי.
מבחינתי, הוא עדיין חי, בליבי, לתמיד. אני גם בטוחה שהנשמה שלו תמיד תשגיח עלי ותעזור לי. מאמינה, ובטוחה בזה. אוהבת תמיד, וזוכרת באהבה ובעצב.
מעבר לזה, היום הודיעו לי שקיבלו אותי לעבודה, אחרי שהייתי בראיון ביום חמישי. הראיון הכי קשה שעברתי עד היום, עם שאלות מכשילות ובלאגנים.. זה היה כיף 😄
אז מחר אני מתחילה לעבוד, טפו טפו טפו ברוך השם!
זה עוד פעם טלמרקטינג, רק הפעם לחידוש אחריות למוצרי חשמל... וזה פה במרכז די קרוב לבית ככה שאני יכולה אפילו ללכת ברגל אם בא לי וזה מעולה.
חוצמזה, נולד לי עוד אחיין בשבוע שעבר.. והיום עושים לו ברית מילה, אז אנחנו קופצים לנתניה לברית אחה"צ.
ובכללי- הכל בסדר. הכל סבבה. הכל חביב ונחמד.
לפני 17 שנים. 26 באוגוסט 2007 בשעה 9:33
