קיצר, לא יודעת.
אתמול הספא היה מעפן, והוא התעצבן שסתם שילם 370 שקל על מסג' שלא היה לו נעים בכלל, וכל המקום שם איכסי כזה. היינו שם כולה שעה.
אני דווקא די נהניתי מהמסג'. לא ברמה שזה היה וואו, אבל היה סבבה.
אבל הוא ממש קיבל עליהם קריזה וצעק עליהם שם וזה... (מזל שאני הייתי במלתחות באותו זמן, כי פאדיחות)
אז למסעדה כבר לא הלכנו. והוא התבאס, וגמני מן הסתם.
אמנם אחרי זה עשינו סקס במשך איזה שעה וחצי, אבל בכלל לא הייתי כל כך במוד מבחינה פסיכולוגית, ושילבנו בזה סרט כחול תוך כדי, וגם הבאתי את השפנפן הורוד שלי כדי שיבוא לעזרתי בגמירה, אבל בגלל החוסר חירמון (הוא לא ממש השקיע בלחרמן אותי..) אז הגמירה הייתה מזערית בקושי. לא הייתי קוראת לזה גמירה בכלל..
והוא כן אומר "תלמדי אותי איך להגמיר אותך" וזה.. אבל אף פעם אין זמן או עיתוי נכון לזה משום מה.
אחרי זה אכלנו מקרוני ברוטב שמנת פטריות, אבל הוא הכין את הרוטב שמנת כשבתוכו מעורבבות גבינות וזה יצא סמיך מדי, וממש כבד בבטן. אני מכינה הרבה יותר טעים.
אחרי זה הלכנו לכל מיני סידורים, ונפגשנו עם עוד ידידה שלו ואחרי זה כשחזרנו הביתה אז באו חברים שלו וידידות שלו לשבת שם.
בקיצור שישו ושימחו.
כמה ידידות יש לבן אדם? לעזעזאל. מילא חברים, אני בעד... אבל כמה ידידות?
איזה עשר "אחיות" כאלה יש לו. שהוא טוען ומבטיח שלא היה ביניהם כלום וגם לא יהיה, כל אחת מכל מיני סיבות. אבל אצלי בראש לא נתפס איך אפשר להיות ידידים ככה סתם.
חוצמזה, שזה מאוד צורם לי (כן אני רכושנית וקנאית מה לעשות) שהוא גם בקשר איתן המון וצוחק איתן כל הזמן ומדבר אליהן באותם שמות חיבה כמו אלי ושיט כזה.
לא יודעת, פשוט נראה לי מוגזם.
מעניין איך הוא היה מרגיש אם אני הייתי לוקחת אותו להכיר ידיד כזה וידיד כזה וידיד אחר ובלה בלה בלה. אבל לא, אותי כולם רק רוצים לזיין, אף אחד לא סתם רוצה להיות ידיד שלי.
כוס אמא שלכם, גברים. שונאת את כולכם.
ואולי זה בכלל דפקה בראש שלי, רוב הסיכויים שזה בעיה שלי כן. לא נתפס לי בראש, וגם כל חיי הסבירו לי שאין דבר כזה סתם ידידות. תמיד חפרו לי על זה שידיד זה מישו שרוצה ממני משהו, בד"כ מיני.
ויודעים מה? זה נכון. עוד לא היה לי ידיד אחד בחיי שלא ניסה משהו, שלא אמר משהו בכיוון והיה רק ידיד לגמרי. הרי גם אם הוא ניסה משהו, ולא הסכמתי, הוא בכל זאת ניסה. כלומר, הוא רוצה, ופשוט מאמין שעוד תיהיה הזדמנות בפעם אחרת.
אז זה סתם מעצבן אותי.
בכללי, אני מרגישה ירידה, אולי זה מחוסר סיפוק או משהו. אולי זה מעודף ידידות שיש לו.
אולי זה מעייפות. אבל אני מרגישה ירידה. ואני מרגישה כאילו גם משהו אצלו קצת השתנה לגבי. זה כבר לא כזה וואו כמו שהיה כל השבוע. אני לא מבינה את זה, לא מבינה מאיפה זה בא ולמה זה.. וגם לא בטוחה שזה נכון כי אולי אני סתם אוכלת סרטים.
אבל בד"כ תחושותי אינן מטעות אותי לשווא.
אז לא יודעת, העננים הורודים שישבתי עליהם במשך השבוע האחרון פשוט התפוגגו להם. במקומם באו אפורים, כאלה עם גשם..
עכשיו אני בבית, כי היו לו כל מיני דברים לעשות מהבוקר עד הצהריים (לטפל במכוניות במוסך וכל מיני שיט כזה..) אז נסעתי הביתה בינתיים.
לא יודעת אם אחזור בכלל, אמרתי לו שאם יתחשק לו לראות אותי שידבר איתי.
אני כבר ממש לא סגורה על כלום.
מצד אחד הוא מדהים, מצד שני זה פתאום כבר לא מרגיש כל כך "זה" כמו מקודם.
אני גם קצת מרגישה פתאום כאילו אני זו שרוצה יותר. אולי זה האופי השולט שלו, שגורם לי לנשלטת שבי לצאת. רק רוצה כל הזמן לרצות אותו ולעשות בשבילו. שונאת את זה. זה לא טוב לי. אני אוהבת להיות זאת שרוצים, להיות זאת שרודפים אחריה. הנרדפת, לא הרודפת! לא באופי שלי להתחנחן למישהו וכאלה. אוףףףףףףףףף זה מעצבן!
בא לי איזה ירידה ממש טובה ומספקת, כזאתי עם גמירה והשפרצה, כזאתי שמכווצת את כל הגוף מבפנים החוצה ומשחררת את כולו, ככה שבקושי אפשר לזוז אחרי זה.
בשיר של ביונסה, if I were a boy, היא שרה שאילו היא הייתה בן היא הייתה מבינה איך זה לאהוב בחורה, והייתה עושה את זה טוב יותר. מקשיבה לבחורה כי היא יודעת כמה כואב לה כשהעניינים נדפקים, הייתה פשוט בן טוב יותר.
כבר אמרתי שחבל שלא ניתן לתכנת גברים לפי רצוננו וזהו?
קיצר, חבל שאני לא גבר, פחות רגשות להסתבך בהם, וגמירות יותר מהירות וקלות.
אני לא יודעת מה ניהיה, מה יהיה. אני שונאת לא לדעת. 😒
בא לי לבכות, ולא בא לי כי אני שונאת לבכות. אוף 😒
ובכלל, בבוקר, הלכנו בלי לשתות תה אפילו כי הוא מיהר או משהו. אני שונאת ככה להתחיל בוקר. שונאת.
הנה הברזים שלי נפתחו, אוףףףףףףףףףףף עם זה כבר.
לפני 15 שנים. 28 בנובמבר 2008 בשעה 8:35
