בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 15 שנים. 5 בפברואר 2009 בשעה 21:15

מעניין אותי מאיפה אנשים מוצאים את הרצון והכוח לקום כל בוקר, לעבוד, לחיות, להתערבב עם אנשים אחרים, להיות צבועים, לעשות סידורים...
מה מניע אותם? מלבד חוסר הברירה..?

ולמה כל כך קשה לפעמים לשמור על חשיבה חיובית מזדיינת? היה לי כיף אז עם החשיבה הפאקינ חיובית אבל זה הלך לי לאיבוד, ולא מצליחה ממש להחזיר את זה... 😡

ואיפה כל הכסף הזה שזימנתי לי? ......

Geshem Black - אני מאמין שהרצון לחיות, לעבוד, לקום כל בוקר, להתנהל בעולם - אינו נרכש אלא מובנה במערכת.
אנשים ש"מאבדים" את זה מדיי פעם לא ממש מאבדים את זה אלא שוכחים שיש להם את זה ורק דוחקים את זה לצד האחורי של התודעה כדי להתנחם בייסורים ובעצב.

הטריק הוא לדעת להתייסר במידה ואז כשנמאס לשלוף בחזרה את היעילות וההתנהלות "הצבועה" כדי לחזק את עצמך. זה משהו שלומדים לעשות עם הזמן.
אבא שלי קורא לזה - "לעשות סוויטץ' בראש", ממש מתג שמפעיל ומכבה את השליטה בעצמך.
כשרע וקודר ועצוב, אבל יש איזו משימה חשובה לפנייך,
צריך לעשות סוויטץ' בראש ולכבות את המחשבות המעיקות לפחות לתקופת זמן העבודה עד שהיעד הושלם.
אחרי זה אפשר לחזור להתייסר ולהתענג על הסבל :)
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י