לפני 15 שנים. 6 באפריל 2009 בשעה 19:11
אתה, כן כן, אתה..
אתה שגורם לי לחייך כל יום מחדש
אתה שמעביר בגופי צמרמורות כשאתה נוגע
אתה שמצחיק, שמכאיב, שאוהב
שנלחם עלי עד כלות הכוח...
שמוצא פתרון לכל שטות שלי,
אתה שיש לך סבלנות לכל השגעונות שלי,
שזורם איתי גם כשאתה לא ממש יודע לאן אני יכולה להוביל,
שמצליח להבין אותי, גם כשממש קשה..
אני אוהבת אותך.
אוהבת איך שאני מרגישה כשאני חושבת עליך,
אוהבת שאני מתגעגעת אליך גם אחרי 5 דקות שאנחנו בנפרד,
אוהבת שאתה מחייך
אוהבת את הצורה שבה אתה אוהב אותי.
אוהבת גם את הסימנים שנשארים על גופי ממך.. שמזכירים לי כל הזמן שאתה איתי,
ושאני כל כך שלך.
אני כמהה אליך,
כן, אליך.
הגוף שלי רוצה אותך
מבקש לחוש בקירבתך
לשמוע את הלחישות שלך
לחוש בנשימות שלך
קרוב קרוב אלי
מלטף, מחבק, מנשק, מזיין, מכאיב, מענג... הכל ביחד.
אני מתגעגעת אליך.
