שיר של סינרגיה
אני סולח לך, גם אם את לא רואה את זה
שלכל דקה יש עוד טעם
יושב מלאך גבוה
שעוד נותן לי כוח
ומחזק אותי כשאת איתי
יש אנשים שלא מוצאים אף פעם
ויש גם מקומות שאין כבר טעם
ולפעמים זה שם
גם אם זה לא מושלם
גם אם קשה לראות, קשה לראות...
כשאת צוחקת אני חי
כשאת בוכה עצוב מדי
אני פותח תידיים לחבק אותך
כי זה האושר בעינייך
שמקרב אותי אליך
כי זה הטעם שנשאר מלחבק אותך.
יש אנשים לא מוצאים אף פעם
מקום שכזה
יש מקומות שאין כבר טעם
אין טעם להמשיך את זה
ולפעמים, לפעמים זה שם
גם אם זה, גם אם זה קשה לראות
לפעמים, לפעמים זה שם
כשאת צוחקת אני חי
כשאת בוכה עצוב מדי
אני פותח תידיים לחבק אותך
כי זה האושר בעינייך
שמקרב אותי אליך
כי זה הטעם שנשאר מלחבק אותך
== חלמנו חלומות יפים, יפים מהאמת. למרות שנשארת לא ידעתי איך לתת. שמרת את הסודות בתוך מסגרת מזכוכית, לא רצית לתת לשמש לעבור ולהצית. אולי הייתי קצת יותר מדי קשה, פשוט רציתי כבר לראות את הצד הלא יפה שלך.
קשרתי אותך בחבל שחור, עצמתי את עיניך, לא תוכלי לזכור.. כל הזמן שעבר די נמאס לחכות, רציתי רק לדעת אם את יודעת לבכות.......
איך הסתרת את העיניים כשזלגו הדמעות, רק רציתי לראות אם עוד יש בך רגשות...
חשבתי שאת אבן, מתעלמת משתיקות, מחלומות, מבעיות. == (חבל שחור - רגב)
לפני 15 שנים. 21 באפריל 2009 בשעה 22:19