לפני 14 שנים. 20 באפריל 2010 בשעה 17:25
אני חושבת שאהבה חברית אינה צריכה להיות אנוכית.
לא לבוא מרגש של קנאה, רצון לשייך, ולשמוח כשחברך מאושר אך ורק כשהוא איתך ולא בכללי.
לדעתי, חבר טוב, צריך לדעת לאהוב בצורה חברית יותר.. אנוכית פחות.
לשמוח שטוב לי, כי טוב לי. ולא משנה עם מי או מאיזו סיבה טוב לי....!
בטח ובטח שלא לנתק קשר בגלל דבר כזה.... שזה מעשה בלתי חברי בעליל.
אבל יש אנשים שלא יודעים לאהוב בצורה חברית... הם יודעים רק לאהוב בצורה קנאית. וחבל.
כמובן שבכל מצב בחיים ישנם יתרונות וחסרונות... זה חסרון מאוד גדול, אבל מצד שני- מי שלא רוצה בטובתי, למה שארצה בקרבתו? או וול, יעבור.
לשמחתי, יש גם אנשים שכן מבינים מצבים כאלה, ויודעים להתנתק מהאנוכיות ולאחל לטוב לחבריהם, על כך אני מודה.
בכל מקרה- לי ממש טוב. כיף, טוב, מעניין ומלא רגש. אני שמחה בשביל עצמי :)
