בא לי לדבר
ואין עם מי
בא לי לריב
אבל לא בא לי להעליב אף אחד
בא לי לצאת מעצמי
ואין לאן
בא לי להוציא את האנרגיות
להוציא את העייפות
להוציא את המחשבות
להוציא את העכבות
להוציא את הזכרונות הרעים
להוציא את הכאב
להוציא את הכעס
להשאיר רק צחוק, כיף, אהבה, אושר, זכרונות טובים וחוויות נעימות.
אבל אי אפשר.
בא לי להיות איתך
מצד שני בא לי שלא נהיה ביחד בכלל
מצד שלישי אי אפשר, קשה בלעדיך
מצד רביעי קשה גם איתך
מצד חמישי אני אוהבת אותך
מצד שישי מצטערת שבכלל נכנסנו לזה
מצד שביעי כיף ביחד
מצד שמיני הבאסה
מצד תשיעי משתחררות לי איתך הפנטזיות והשובבות המינית
מצד עשירי, אולי עדיף שלא ישתחררו.. זה כמו תיבת פנדורה
מצד 11 נורא כיף לי לשלוט בך
מצד12 גם אתה רוצה לשלוט בי ואני לא יכולה
מצד 13 אתה מעניין אותי
מצ 14 אתה מעצבן אותי
מצד 15 אני אוהבת להיות לבד, מבוקשת, עם מחזרים
מצד 16 אני גם נורא אוהבת להיות אהובה ובקשר עם בנאדם שאני אוהבת וזוגיות ואינטימיות
מצד 17 אני יותר מועילה לעצמי כשאני רווקה
מצד 18 אני לא בטוחה כמה זה נכון..
מצד 19 בא לי למות
מצד 20 זה רק כי אני מפחדת ממה שיקרה אם אני אעיז לחיות באמת
מצד 21 אני רוצה להצליח
מצד 22 אני מפחדת גם מזה.
מצד 23 אני שונאת להשתדל ולעבוד קשה בשביל דברים, או אנשים
מצד 24 זה מה שמאתגר אותי וגורם לי להתעניין ולא להשתעמם
מצד 25 למי יש כוח?
מצד 26 יש פעולות שאני יכולה לעשות שיגרמו לכך שיהיה לי כוח
מצד 27 אני כל כך לא רוצה להתגבר
מצד 28 אני מודעת לכך שהחיים הבוגרים כבר דופקים לי על הראש עם פטיש
מצד 29 אני חופרת.
ביי!!
לפני 14 שנים. 16 ביוני 2010 בשעה 21:25
