Baby,It's a wild world

נכנסנו לשגרה. שגרע....
עבודה, בית, טלויזיה, לישון, עבודה וחוזר חלילה...
ההתרגשות של ההתחלה חלפה לה, ההתלהבות הראשונית הזאת.. איננה.
נכון שהם התחלפו באהבה, בחברות, בכיף יותר זוגי וסולידי... אבל לא מרגש, לא התחלה.
לא יודעת איך להסביר את זה, אבל אני שונאת את זה!
שונאת שגרה.
שונאת שהכל אותו דבר, שאין גיוון. אותם החיוכים, אותן הנשיקות, אותן התנוחות, אותו המצב הסטטי.
ברור שמצד אחד זה כיף לי, מצד אחד אני נהנית מהפן הבטוח בזוגיות, מהאהבה, החיבוקים בלילה, לחזור הביתה ולדעת שהוא שם או צריך לבוא...
ויש לנו צחוקים שלנו ויש לנו את הדברים שלנו שבינינו... ומצד אחד כיף לי וטוב לי.
אבל מצד שני, כרגיל, אני כאילו לא יכולה להסתפק בחוסר ריגוש הזה. חסר לי הריגוש של ההתחלה, ההתלהבות הראשונית הזאת...... שהזין נעמד רק מהקרבה שלי. ההתלהבות הזאת במבט כשהוא הסתכל עלי בהתחלה..
היום אני כבר לא חדשה. אני כבר ברגיל. החברה, שהוא אוהב, והכל.. אבל כבר לא חדשה.
חסר לי להיות חדשה, חסר לי שמתלהבים ממני. מה לעשות? זונת צומי...

אבל תכלס, נו מה, טוב לי.. אני אוהבת אותו, הוא אוהב אותי, זה נחמד, זה נחמד...