אז... מה היה אתמול?
אני וחברה שלי בסוף לקחנו רכבת לת"א, שם נאספנו מהרכבת, עשינו טיול ביפו (קצת לא מצאנו בדיוק את הדרך למועדון אבל הנהג החמוד והגאון שלנו מצא אותה בסוף )
הגענו לדנג'ן.. אני מחופשת לcowgirl שרוב האנשים לא זיהו שזה זה בכלל..
אבל הכנתי לבד את התחפושת, והייתי ערומה למחצה כמעט.. אז אני גאה בעצמי.
היו מלא מלא מלא אנשים.... (יחסית לימי שלישי בדנג'ן כמובן)
פגשתי אנשים מאוד מיוחדים ומצחיקים וכייפים..
דןדנה הכוסית עם התחת הכי סקסי שקיים!! אוהבת אותך..
נתתי לשתי מלכות נערצות להצליף בי קצת.. קיבלתי כמה ספנקים כואבים.. ואמרו לי שיש לי תחת יפה :))
ישבתי על איזה עבד-כסא.. נורא נוח ויעיל , חייבת לציין, אני צריכה להשיג אחד כזה P:
בקיצור- היה אחלהההה...
אח"כ הוסענו לרכבת וב5 וחצי לפנות בוקר תפסנו רכבת חזרה לחור שבאנו ממנו.
*******
אני מרגישה תקועה.. פשוט תקועה בעולם הזה בלי שום קשר לשום מקום.
*אני אוקראינית (או רוסיה, וואט אבר), אז מצד אחד רואים אותי כרוסיה..
אבל עליתי לארץ בגיל שנתיים והרוסית שלי כל כך צולעת שהרוסים צוחקים עלי, ואין לי שום קשר לחבר'ה רוסים וזה..
אז כאילו אני שייכת-לא-שייכת לשני המחנות.
*אני בת 18.. רוב האנשים בגיל 18 לומדים בתיכון כיתה יב' עושים חיים מסיבות סיום בלאגנים. אני לא.. אני לומדת באקסטרני, במכינות עם בוגרים שמשלימים בגרויות..
עברתי די הרבה דברים בחיים, יחסית לגילי הצעיר.. ואני בוגרת לגילי.. גם במראה ובעיקר מבחינה מנטלית.
כלומר, עם בני גילי לא טוב לי כי אני מרגישה בגנון רוב הזמן...
אבל עם אנשים יותר בוגרים ממני זה גם לא יותר מדי הולך. רוב הזמן מציק להם הגיל שלי
או שהם מתנשאים עלי או מרגישים אחראים עלי... ובצדק, גם אני במקומם הייתי מרגישה כך.. מבינה את זה לגמרי.
חוצמזה.. ביחסים בין-אישיים...
עם כל החברים שהיו לי.. רק באחד מהם לא בגדתי. יש לי בעיה עם מונוגמיות.. יותר מדי פיתויים, זה מחרפן אותי.. לא יכולה לעמוד בזה. כל הזמן מרגישה כאילו צריך להיות משהו טוב יותר שמחכה לי ואני חייבת לנסות הכל כי אולי אני אמצא.. ז"א שאני לא מעריכה מספיק.. לא מרגישה מספיק טוב עם הקשר שאני נמצאת בו או משהו כזה..
אבל מצד שני- אם אני עם בנאדם אני מקנאה לו.. אז אני לא יכולה להיות ביחסים פתוחים כי זה נורא מציק לי ופוגע בי..
אני בנאדם מתוסבך. לא קשורה לעולם הזה....
**********
את הנסיכה
את עם הכתר, העוצמה
גרה בארמון
בין שומרי הדיכאון..
חיה לבדך ואף אחד לא לצידך
את לבדך..
(סינרגיה- צועקים על אהבה)
לפני 18 שנים. 15 במרץ 2006 בשעה 12:34