לפני 20 שנים. יום שבת, 18 במרץ 2006 בשעה 22:21
פלא שלא יכולתי להתנתק ממנו לשניה?
הבאסה היחידה היא שכמו תמיד, אני לבד. אין מי שיחזיק לי את היד בקטעים המפחידים
(יותר נכון- אין את מי לשרוט ולמחוץ לו את היד בקטעים המפחידים..)
אין מי שיחבק.. אין מי שיחמם לי תמיטה בלילה.
הו וול, זה הכל מבחירה שלי אחרי הכל. יחסית. בערך. טוב נו- לא ממש.
כי אני באמת לא בנויה למערכת יחסים ארוכת טווח. טוב לא באמת, פשוט צריכה למצוא את המישהו המיוחד שלי...
כבר אמרתי שאני מתוסבכת נו.
עכשיו אני לא הולכת לישון... ממילא אני צריכה לקום עוד פחות מ4 שעות, וממילא אני לא אצליח להרדם, וממילא יהיו לי סיוטים.
אז כן.. אז זהו.. אז אני פה. ערה.
כמה כיף.
קפה שחור מישהו? חח