מישהו שולח לי אדומה.. רוצה לתת לי טרמפ מחר לדנג'ן.
אוקיי, אני יחסית מאזור הצפון בערך.... מאיפה הוא? מתל אביב.
אמרתי לו שזה לא יוצא טרמפ בכלל וזה סתם סיבוך ולא משנה, כי ממילא לא תכננתי מחר לצאת לשם.
אז הוא כותב לי, בשיא חוצפתו, שזו לא בעיה ואני יכולה למצוץ לו בדרך!
כאילו... מה!!?!?!?!?!!?!?!!!?!?!!
אז אמרתי לו שאני בהלם וביי.. והוא אומר לי "אז למה ציפית יקירה?"
וואו. איזה אנשים מטורפים. אני בהלם, ולא בהלם טוב.
כמו בפרסומת ההיא של המפגרת עם החדר והשוקו אמן תמות..
"אני בשוקו!" (והקריין: "היא בשוקו!" בקול מפגר כזה)
**************************************************************************************
ואתה אומר שאתה רוצה לדעת
רוצה אתה בנפשי לגעת
רוצה שאספר לך הכל עליי
אתה מתכוון להיות חלק מחיי
אז קח אותי ככה, כמו שאני
קבל אותי יחד עם החסרונות שלי
למד להבין אותי גם בזמן השגעונות שלי
דע מה אני רוצה ממך
האמן שאתה משפיע עלי
תתגעגע, תחשוב, תפנטז.. רק עלי
תדבר, תבכה, תצחק... רק איתי
אם אתה רוצה שבאמת אהיה שלך,
קודם אתה צריך להיות שלי.
לפני 18 שנים. 29 במרץ 2006 בשעה 23:15
