לפני 18 שנים. 30 במאי 2006 בשעה 12:17
כל הכוכבים נופלים
כל העצבים עולים
עננים אפורים
בשמיים שחורים
והשמש תקועה
כמו מנורה
בקרוב גם היא תיהיה שחורה
כל העניינים מסתננים
מגיעים לבסיס אחד
והעיניים מתבוננות
כלום כבר לא מיוחד
כל הכוכבים נופלים
כל הפרחים נובלים
ושוב הזכרונות עולים
צפים כמו חתיכות חרא, מגעילים
כלום לא מעניין יותר
שומדבר כבר לא עוזר
לפעמים יש חשק פשוט לוותר
בא והולך, נעלם וחוזר...