ממש מסוכן לי לצאת מהחדר...
אמא שלי מתכננת להמשיך שיפוץ, והפעם - שיפוץ פנימי! (חיצוני כבר עשינו..סיוט.)
אמא שלי היא פרפקציוניסטית אחושלוקי.
אז עכשיו צריך לבחור צבעים לבית... ויש לנו בית די גדול.
אין לה מושג מה לעשות ומה לבחור, אז היא תופסת אותי כל פעם איך שאני יוצאת מהחדר ומתחילה להתייעץ איתי וזה.. החלטתי לעזור לה ולסיים עם זה.
***
אני חושבת שאני ממכרת. יש לי מין יכולת לעשות טוב לאנשים.. גברים בעיקר, אבל לא רק. (ואני לא מתכוונת באופן מיני, סוטים! )
הבעיה היא - שאח"כ קשה מאוד להתנתק ממני... ולמה זה בעיה אתם שואלים?
בד"כ זה לא. אבל לפעמים כן.. כמו למשל, אחד החברים שלי לשעבר, ג'.. היינו אמורים אפילו להתחתן לא מזמן. אבל בגלל האקס נושי, שהתאהבתי בו, נפרדתי מג'.
ג' אהב אותי שנה שלמה בטירוף, לא הפסיק לחשוב עליי..גם כשהייתה לו חברה אחרת תוך כדי. אבל אני לא אהבתי אותו..
בכל אופן, מאז שנפרדנו..(לפני חודש וחצי ככה?) לא דיברנו. היום הוא דיבר איתי שוב, ביום שני יש לו יומולדת.. והוא היה חייב שוב לשפוך את ליבו כמה שהוא אוהב אותי וחושב עלי כל הזמן ועשיתי לו כל כך טוב ואף אחת אחרת לא תעשה לו ככה טוב שוב
והוא חייב אותי.. ולפחות שביומולדת שלו אני אהיה איתו.
במילים הכי יפות שהיו לי הסברתי לו שאני לא יכולה להכריח את עצמי לאהוב אותו.
מעולם לא אהבתי אותו. זה בלתי אפשרי בשבילי..
בסופו של דבר, הפסקתי את השיחה כי זה גרם לי לבכות.
בקיצור.. קשה להיות אני. :)
לפני 17 שנים. 2 ביוני 2006 בשעה 13:32