לפני 17 שנים. 18 ביוני 2006 בשעה 19:49
מושלמת לא מושלמת
עוטה עוד מסיכה
כשנקרעת הנפש
בוכה הנשמה
אף דמעה לא מזילה
לא כשטוב ולא כשרע
עכשיו מרגישה
להיות אישה
עדיין ילדה
כמו בחנות ממתקים
בוחרת מסיכה
פוחדת מאנשים
לרוץ לתוך גלים של ים בלי אופק
לטבוע בתוך רגש כמו ילד צוחק
לעמוד מול המראה
ולא לראות
לדעת את הבריאה
בלי רגשות
צוקים של אבן
ועליהם מתנפצים
עלמות ועולמות
נשברים כמו עצים
צפויה סערה
הים בוער
האויר מתקרר
נושמים עמוק
מסתכלים רחוק
חיים את הרגע
כמו חץ שפוגע במטרה
תכוונו
תבכו
תדעו
תתפרקו
פעם אחרונה שתראו
אותה הפעם תזכרו
עייפות
ועוד גלגל נשחק
כל השאר נמחק