די, ברצינות.. האישה שקוראת לעצמה אמא שלי עברה היום כל גבול אפשרי.
אני כרגע לא עובדת כי וואלה אני גרה בכפר ששמו פרדס חרא, שאין בו עבודה גם אם תתפגרו, וגם באזור לא כל כך קל למצוא עבודה. אבל אני מחפשת..
אז בינתיים אני חסרת כל גרוש. נסענו לאילת היא נתנה לי 500 שקל אחרי תחנונים מסוימים.
עכשיו, התנאי שלה הוא שאני אעזור לה בבית ובתמורה לזה היא מוכנה לתת לי כסף.
אז רציתי לנסוע היום לפסיכי המתוק שלי והיא פשוט לא רצתה לתת לי כסף.
הייתי בהלם. ודווקא היום רצינו גם לצאת לדנג'ן והכל..
אמרה לי שעוד לא הרווחתי את הכסף שהיא נתנה לי לאילת (למרות שאתמול עזרתי לה בבית כל היום וגם שמרתי על אחיינית שלי אתמול והיום!! )
בקיצור נשארתי תקועה בבית. אין לי אפילו איזה חברה פה לבקש ממנה שתלווה לי בינתיים כסף כי איכשהו כשנגמר לי הכסף נגמרים גם החברים.
אז פסדר.. אז אני אסתדר.. אבל היא תשלם על זה ביוקר.
היא תירק דם כשהיא תשלם על זה.
מצידי היא יכולה למות הזונה הזאת! מפגרת.
אם עד עכשיו לא הייתי בטוחה בקשר ללעבור לגור בת"א... אז עכשיו אני אעבור תוך זמן קצר ואולי אפילו לאילת!
כמה שיותר רחוק ממנה - יותר טוב.
נושנוש כל הזמן רוצה לתת לי כסף... לפחות בתור הלוואה עד שאני אמצא עבודה וזה.. אבל אני לא מסוגלת לקחת ממנו כסף. מעדיפה להשאר כבר תקועה בבית.
בכל אופן.. היא תשלם על זה ביוקר. היא שוכחת עם מי היא משחקת משחקים.
*****
ומתי היא כבר תלמד האמא שלי שלשחק משחקים זה נחמד אבל זה לא בשבילי!!
לפני 17 שנים. 11 ביולי 2006 בשעה 14:54
