הכוונה שלי בירידת מתח היא כמובן לסקס. גם קצת לאהבה.
אני מרגישה שנפלתי על הנושי בעיתוי לא כלכך מתאים. הוא בכלל לא היה מוכן לעבור לגור בדירה משלו, וגם לא ביחד איתי, הוא הציע לי רק כי לא הייתה לו כל כך ברירה אחרת.
זה היה או להפרד כי אני נוסעת לאילת או לגור ביחד.
אני לא מרגישה טוב עם זה.
בנוסף לזה אני גם מרגישה כאילו הוא פחות אוהב אותי. לא יודעת למה.
אני דווקא מופתעת מזה שהרגשות שלי אליו לא דעכו אלא התגברו.. אני עדיין אומרת לו 20 פעם ביום בערך שאני אוהבת אותו... כי ככה אני מרגישה.
גם אין לו כבר חשק אלי כל כך.. חשק מיני הכוונה.
לא יודעת. אני סתם נימפומנית. זה גם לגיטימי. פעם היינו מתראים רק פעם - פעמיים בשבוע ופורקים חרמנות וגעגוע... עכשיו הכל ניהיה פחות מיני ויותר רגוע. (ושימו לב לחרוזים שהתחרזו לי פה ככה די בפוקס )
היום חתמנו על החוזה. שבוע הבא עוברים לדירה החדשה. שלנו...
אני מאוד שלמה עם ההחלטה הזו, אבל לא נראה לי שהוא כל כך שלם איתה.
הוא מראה נכונות להתגבר על כל הקשיים רק כדי שנוכל להיות ביחד, אבל הבעיה היא שהוא מוכן לוותר על לימודי רפואה יפנית שנה הבאה ועל טיפולים ועל פילאטיס, רק כדי שיהיה לו מספיק כסף. ואני לא רוצה שהוא יוותר על דברים שהוא צריך ושחשובים לו.
מצד שני, איזה עוד ברירה יש לי?
הביתה אני לא חוזרת.
אם אסע לאילת זה יפריד בינינו.
אני יכולה לגור פה עם שותפים, אבל זה אדיוטי. אני מעדיפה כבר לעבור לאילת.
לא יודעת בקיצור... בגלל קטעים כאלה אני אף פעם לא הכנסתי אף אחד עמוק מדי לתוך הלב שלי והחיים שלי. כי אני אוהבת להיות עצמאית וחופשייה ולהחליט החלטות שלא פוגעות באחרים ולא משפיעות בצורה כזו על חיים של אחרים.
לא משנה, כבר חתמנו. הוא יצטרך להתגבר על הפחדים שלו. אני מאמינה שיהיה בסדר ונסתדר עם הכסף כבר.
אני רק מאוד מקווה שהוא לא מתחיל להפסיק לאהוב אותי... מקווה שאני סתם פרנואידית..
אני גם מנסה לתת לו כמה שיותר מרחב, לא להדבק אליו יותר מדי.. אבל אני עדיין לא יודעת עד כמה זה מספיק לו.
אני באמת לא יודעת. מצד אחד הוא אומר שהוא בסדר והוא אוהב אותי והכל סבבה. מצד שני אני מרגישה ירידה די תלולה במתח המיני והריגשי בינינו.
זה בטח תמיד ככה אחרי זמן מסויים של ביחד. 😡
גם היה היום היומולדת של אחיין שלו, כל המשפחה שלו באו לפה וזה...
דווקא מאוד מאוד נחמדים. עד כמה שראיתי די אהבו אותי. אז הלך סבבה.
אה, וכנראה שליום שישי הוא לא יבוא איתי לדנג'ן כי הוא מעדיף לעבוד (שכר יותר גבוה בסופ"ש)
אז אני אשמח לטרמפ.. וזה כבר מרחובות, לא מפרדס חרא, אז בלי תירוצים בבקשה.
אני ממש חייבת להגיע, כי את ההופעה של ונוס החתיך אני לא מתכוונת לפספס בעד שום הון שבעולם. (בערך.. P: )
טוב, לילה טוב.
אני אוהבת אותווווו....
וגם אתם סבבה 😉 }{
שבוע פורה, קסום (בלי קסאמים), נעים, ורגוע לכולנו.
לפני 17 שנים. 15 ביולי 2006 בשעה 22:50
