לילה מטריף עבר עלי, ובוקר נעים אחרי 3 שעות שינה. אבל סופסוף הצלחתי לישון באמת.. ולא סתם להתהפך במיטה, אלא ממש לישון. אין, לא יכולה לישון בלי המאסטר הקושקושוני הזה שלי 😄
נסעתי אתמול לגנון, עם אישתי המאממת, תהום, והגענו באיחור משמעותי... (הייתי צריכה קודם להרדים את הקושקוש 😉 ) אבל היו אנשים.. ושתיתי ורקדתי והתחילו איתי ופגשתי ידיד שלי שאני מכירה כבר מלא זמן והיה לי נורא הזוי פתאום לפגוש אותו דווקא שם 😄
לקראת הסוף, הייתי כבר מסטולה מהתחת.. חחח את הלונג איילנד האחרון כנראה לא הייתי צריכה לשתות כבר, אבל לא נורא 😄 זה עשה לי רק טוב. להקיא זה לא נורא, זה שווה ת'סטלה. והייתה לי סטלה בבבבבבבבתזונה אתמול.
בקיצור איפה הייתי? אה כן, יצאנו מהמועדון (אני חצי זחלתי וחצי התנדנדתי P: ) רק בסביבות 5 וחצי בבוקר נראה לי.. אם אני לא טועה. ונסענו לקן הציפורים. ומי שמעפן ולא קורא את הבלוג של ונוס, אז שידע שזה בעצם הבית של ונוס.. לא משנה, אני מאמינה שלא קיים אדם בכלוב שלא קורא את הבלוג המעולה שלו 😄 אז אניווי... עלינו לשם, הוא הביא לי לאכול (מנצ'יס יו נואו) נגיסונים כאלה של טבעול עם גבינה ועגבניות או משהו... טעימי כזה 😄
ואז התחיל להיות באמת באמת מעניין 😉 אבל את התיאור היפה הזה אני אשאיר לונוס, ואם התיאור שלו לא יספק אותי, אני אתאר בעצמי... (באמת שאין לי כוח עכשיו, וגם יש לי קקי..)
אז זהו לבינתיים, היה כיף לא נורמלי.... והכי הכי הכי הכי כיף זה לחזור לפה. לבית הזה, למיטה הזו, לבנאדם הזה שלי... }}{{ בחיי, אני כבר אחרי ה"מתחילה לפתח רגשות אליו.." כאילו, יש לי כבר רגשות אליו. הממ... מסוכן קצת שוב להגיש את הלב על מגש כסף.. אבל מקסימום, תמיד אפשר לקנות חדש אם נשבר P: ואם לא יהיה כסף, אז לא נורא, אני גם ככה רגילה להרגיש כאילו בכלל אין לי לב..
אוי, ניהיה לי קצת מלודרמטי בסוף, לא התכוונתי לבאס. שיהיה סופ"ש מדהים עד כמה שרק יכול להיות!!!! והיום... אני אשתדל לבוא למסיבה בבגד מאולתר מניילון. מעניין עד כמה אפשר לאלתר בגד מניילון כשיושבים באוטו D:
לפני 17 שנים. 24 בנובמבר 2006 בשעה 10:07
