לפני 17 שנים. 28 בנובמבר 2006 בשעה 0:42
דיברנו... סופסוף.
והייתה שיחה מדהימה... במשך השיחה היה קטע שהוא דיבר ואני לרגע עצמתי עיניים ודמיינתי לי שאני איתו במיטה, מחבקת אותו, שמה את הראש על החזה שלו ומקשיבה לו.
אני כמהה אליו, מתגעגעת כל כך...
זה פאקינ קשה. עזבו לא קל, זה קשה!
לא כיף...
ואני ממש לא יודעת אם מה שעשיתי זה נכון. אבל את הנעשה, כנראה שאין להשיב..
לצערי.
ידיד שלי פירמט לי ת'מחשב... עכשיו הכל כזה... מפורמט כזה. כאילו זה לא המחשב שלי כמעט. בלע..
וול, לילה... עוד לילה לבד. לחבק את כרית פו הדב שלי. עוד לילה של להזיל דמעה, להיזכר, ולהצטער על זה שאני לא שם איתו.
Such a lonley day (night too) and it's all mine