פתאום ההרגשה היא שונה
אותה כמיהה מוכרת ומשונה
הרגשה של שחרור
ולא של כבילה
עכשיו שהשארתי את העבר מאחור
עכשיו באמת יש לי חופש לבחור
בלי להדחיק, בלי לברוח
מרגישה כאילו חזר אלי הכוח
כנראה שצעד אחד אחורה
לפעמים נותן לנו דחיפה
מכין אותנו להמשך התעופה
אז עכשיו, מרגישה משוחררת
מכבלי האהבה
מרגישה מאושרת
בצורה קצת עמומה
רק כי סופסוף,
בטוחה
שלא רוצה למצוא את הדרך חזרה
אני והוא- זה עבר.
וכשאני משוחררת,
יכולה להכין את עצמי להתחלה אמיתית וחדשה.
אחרי כמעט 4 חודשים של פרידה, אני יכולה לומר עכשיו, שבאמת התגברתי.
והכי קטע? שזה בזכותו התגברתי עליו.
הוא היה העזר שלי להתגבר עליו, למרות שלא צפה את זה..
אז כמשוחררת מכבלי אהבת עבר,
יכולה עכשיו לומר..
בראש צלול ובלב שאינו תפוס עוד
אני מתחילה לקראת העתיד לצעוד!
ומחייכת.
כי להשתחרר זה נחמד.
לעולם לא אשכח את העבר,
זו הייתה תקופה מדהימה
והוא בנאדם מקסים
אבל המקום הזה בלב שהתפנה לי
היה חסר בזמן האחרון
פתאום ההרגשה הריקנית הולכת
כי פתאום, בתוך לבי,
יש לעצמי קצת יותר מקום 😄
וכשיש יותר מקום
אני מצליחה שוב לנשום
לפני 17 שנים. 17 בינואר 2007 בשעה 11:13