אמנם היום ערב יום השואה, שזה עצוב.
אבל בשבילנו היום זו חגיגה... אנחנו חוגגים 4 חודשים יחד :)))
ושלא כמו בקשרים קודמים שהיו לי- אני לא רואה לזה סוף קרוב, או רחוק. זה כיף.
בימים האחרונים קיבלנו כמה עקיצות על זה שאנחנו כאילו "דבוקים" אחד לשני.
כאילו, היינו אצל אחותו וגיסו בבית חגגנו לגיסו יומולדת, ועמדנו בחוץ עישנו סיגריה והתחבקנו, אז אחותו אומרת לנו "ילדים לכו הביתה להתחרמן", אחרי זה עמדנו וסתם דיברנו וגיסו בא לצאת החוצה ואומר כזה "אה סליחה אני לא אפריע לכם" והלך לחצר האחורית.
אחרי זה היינו במסיבת גיוס של חברה טובה שלי בת"א וישבנו במרפסת כזה והעברתי ליטוף על הפנים שלו אז אבא שלה אומר לנו "מה זה הפורנוגרפיה הזו באמצע היום?"
ואחרי איזה שעה אומר לנו "מה אתם דבוקים אחד לשני כל הזמן" והריץ טלנובלה שלמה של איך אני צריכה ללכת לגרום לו לקנא והוא צריך לגרום לי לקנא ואז נבכה ונריב ואז נשלים בנשיקה או משהו.
אבל לנו זה כיף להיות ככה דבוקים אחד לשני. אנחנו אוהבים לבטא את האהבה שלנו.
אז אנלא מבינה מה הבעיה. למרות שהדברים נאמרו בצחוק, הרי שבכל צחוק יש מידת אמת...
אז וואלה, מי שלא טוב לו, שלא יסתכל. לנו כיף ככה להיות דבוקים 😄
ובכלל, מושי שלי, אני אוהבת אותך המון, והלוואי שהדבק בינינו לא יחלש אף פעם!!!
תודה על 4 חודשים מדהימים, ושנמשיך ככה עוד המון המון המון חודשים ושנים.
מווווווווווווווווווווווווווווואה!! }{
לפני 17 שנים. 15 באפריל 2007 בשעה 10:43
