צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג שלי

מה שעובר לי בראש, מה שעובר לי בלב, מה שעובר לי בגוף
לפני 8 שנים. 24 באפריל 2016 בשעה 9:59

מה עשית לי?
כישפת אותי?
סימנת אותי?
החיבור שלך ושלי.נדיר. לא היה כזה.
הטבעיות של שנינו להזדיין בפראות ,להתחרמן בתאוות בשרים ואז בנשימה אחת גם לאהוב ולהתחבר בתשוקה ורכות. זה נדיר.

אתה מאמין שאני לא ממש זוכרת מה היה אתמול?
לא פרטים קטנים.לא תחושות.

זה היה יותר טכני. לא ממש הייתי שם.
כן. היתה סוג של בדיקה.
תפתחי רגליים. אני צריך לבדוק את הכוס שלך. מזמן לא הגעת לבדיקה.
דברים שמטריפים אותי.
היה כיף. רק שהכיף הזה התגמד אל מול העוצמות שחוויתי איתך.
תוך כדי נזכרתי בפעם האחת הזו שהייתי אצלך
אני לא בטוחה אם שמת כפפות אבל כן קירבת את הפנים שלך לכוס שלי( זה היה בסלון) ואמרת לי כן חמודה.תפתחי חזק בשבילי את הרגליים.
וכשנזכרתי בזה אתמול הגוף שלי נמתח ונכנסתי לאורגזמה נעימה.
לא הצלחתי לאהוב אתמול. לא הצלחתי להתנתק רגע מתאוות הבשרים ופשוט לחבק ולאמר אני אוהבת ולהרגע ולהיות שם .
כמו שקרה ביום ראשון איתנו.

היו רגעים שעברה לי מחשבה בראש שאתה בכלל הגבר שלי. הדומיננטי. הראשי. ואני לא יכולה להתכחש לזה.

הרגשתי שאני זקוקה לך. שאם אני רוצה באמת להרגיש זה יתאפשר איתך.


היתה סיטואציה שקיבלתי את הזין בכוס.
ולא הייתי רטובה.
והוא מרגיש הכל.
והמשיך. ואמר לי שהוא יודע שזה לא נעים לי עכשיו אבל אין ברירה. את כאן כי אני מקבל מה שאני רוצה. לא את.
וזה הטריף אותי.
פתאום כל הזיון הלא רגשי הזה הפך להיות ברמת כמו משהו טכני שאני חייבת לעבור וזה חירמן אותי.
לא בעוצמות של חיבור לאחר
אלא בעוצמות של הפנטזיה שלי עם עצמי. כמו לאונן על מישהו.לא משנה מי מזיין אותי ומשתמש בי.

מפחיד אותי.
כשאני מאמצת את צמד המילים שלך ״סימנת אותי״
זה מרגיש לי שגם הלב שלי מסומן.
הגעגועים הבלתי נשלטים
התשוקה למגע רך ונעים
אני מרגישה כמו פרפר שנתפס ברשת מאוד סבוכה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י