צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני שנה. יום רביעי, 5 במרץ 2025 בשעה 16:20

 

בחלומות הכי פרועים שלי לא דמיינתי שאאחר לך אדוני.......אף פעם....

מנסה לא לאכזב אותך.....עסוקה בלמלא את הצרכים שלך והמשימות שלך....נושמת אותך בכל הימים האחרונים....

כמה אני אוהבת שאתה נוגע לי בדברים הכי בסיסיים כמו אוכל, שירותים, שינה..... מטורפת על תחושת הדריכות הזאת לפני שפוגשת אותך....

יודעת שבאה לפגישה להיענש...

הולכת בראש מורם ובלב פועם....

תוך כדי תנועה מבינה שהולכת לאחר...

רואה אותך. מבינה עד דמעות כמה אני מפחדת ממך....

קופאת......רועדת ממש ממש ....

פוגשת אותך באופן בלתי צפוי בעמידה....לוקחת אותך ביד ומסתכלת לך בעיניים שאני אוהבת.....כאילו רוצה לבקש לעצמי חמלה ממך...

ואתה......כמו שאתה.....מפתיע אותי במידת ההכלה ....ואני....נעה לתוך המקום הכי מזוקק בעולם.

הכי שלי, הכי אני , הכי שלך. 

מפגש איתך אחרי הרבה זמן במקום מחוץ לעולם ולזמן.....נקשרת וננעצת בהכי חזק שלך עד היום .....שומעת את השוט מונף....ואת הקול המצמית שלך .... אחחחחח...כמה חיכיתי להרגיש אותך.

 המסר שלך ששוקע עמוק בעור...

נחרט בלב, במוח .....

מטלטל את קיומי עד הסוף

והדמעות בלתי ניתנות לעצירה....דמעות טובות של אושר וכניעה.

ואתה שם ....מרחיב, מכאיב אבל גם הכי מספק בעולם .....מכבד אותי בקירבה גופנית אליך....כזאת שעושה לי צמרמורת וריגוש מטורף.... 

מסמן ומצליף.....משאיר כאלה סימנים שלא יעברו לי כל כך מהר .....ואני יודעת שאסתכל עליהם בחיוך בימים הקרובים ואלחש לעצמי : אני שלך......אני שלך אדוני...אין ולא יהיה לי לעולם עוד אדון מלבדך.... כל עוד תבקש אותי ...אני כאן❤️

 

לפני שנה. יום שלישי, 4 בפברואר 2025 בשעה 8:01

כי למרות הכל ....

כי למרות הכאב, ההשפלה והבכי

כי למרות תחושת המחנק והפחד עוד מפעם קודמת....

כי למרות הסימנים ממגע ידיך ...

מבקשת בחיוך שתמשיך ....

ואתה.... נכנס ככה בפשטות בדלת 

ומי כמוני יודעת שבשבילי כל העולם הולך רגע להשתנות ....

מתחילה איתך בגובה העיניים

וזולגת בטבעיות לרצפה הקרה....

רוצה לשתות אותך וממך עוד ועוד

מתרגשת מהנשיקות שלך....

נדרכת....

שומעת מילים בודדות....שבי...קומי ...בואי...לכי....

לא צריך יותר מזה .....

שכרון חושים של לא לדעת מה הולך לקרות לי ....איך תשתמש בי....וכל החורים מוכנים לכבודך....וכל זה באמצע יום עבודה....

מתכנסת להכי הכי מצב נתינה שלי. קאט אנד קליר.

באת הלכת.....

ואני סוף סוף נושמת......

 

 

 

לפני שנה. יום שבת, 11 בינואר 2025 בשעה 5:11

מדהים מדהים איך אני זוכרת כל פרט מהרגע שנפגשנו
גם מפעם וגם מההווה.....
פעם בעבר הרחוק .....כאילו ידעתי שיקרה איתך משהו משמעותי
אבל לא הבנתי עד כמה....
בכלל.....לא הבנתי הרבה דברים
התעלמתי מלא זמן מה"נקודות" שלך ..
בלי לדעת כמה הן יביאו אותי למקום הכי מזוקק ונטול עכבות שלי....אחחחחח.....
תגיד ....כמה למדתי מהר להיות...
חפץ
כלבה
חורים
הזונה שלך.,.
כמה למדתי להתחנן...
כמה למדתי למתוח את הגבולות שלי...
כמה למדתי להתמסר לך ....
כמה אני מפחדת ממך....
זה ברור שאם קשר כזה חוזר מהעבר הוא יהפוך להיות משהו הרבה יותר חזק ומשמעותי...
And.....it is.....
ואתה .....כל כך מכאיב לי אבל גם כל כך משחרר אותי
כל כך שולט עליי.......אבל גם עושה לי כל כך טוב
אני כאן. בשבילך. נטולת. עכבות יותר מתמיד אדוני ❤️

לפני שנה. יום חמישי, 9 בינואר 2025 בשעה 15:46

אז מה הבנתי תוך 45 דקות?¿

זה לא משנה כמה זמן יעבור .....

מה שיפה איתך זה שתוך דקות ספורות כל מי שהייתי עד עכשיו בעולם החיצוני מתפוגג.... בשניה.... והנה אני על ארבע למרגלותייך.....שומעת את הלב שלי מתפוצץ....

בשניות אני כבר כלום ושום דבר....בול כמו שאני אוהבת

מחכה לך....מריחה אותך ונטרפת....ונוטפת.....משתגעת....

ואתה...הכי מפחיד ...הכי עוצמתי....הכי גורם לי להתחרט על כל מילה שיצאה לי מהפה במהלך התקופה שלא ראיתי אותך....

מה זה בעצם משנה שלא ראיתי .....

ההבנה שאתה רואה אותי מרחוק...

יודע בדיוק איך להפעיל אותי....

יודע בדיוק כמה אני לא יכולה להתנגד לך.

ואני ...לפעמים מסרבת להאמין לזה

לא מבינה איך לא צריכה אותך רצוף במציאות חיי ובכל זאת מסוגלת ככה להתמסר לך עד כלות...

עד חנק שמטרלל לי את כל החושים.....

כזאת התמסרות וחוסר אונים מוחלט מולך....כמו היום ....עוד לא קרתה לי אדוני

וזה וואוו.....וואוו....אחד גדול

כי מי אני לידך????? נהניתי לתת לך את הגוף שלי לשימושך....

נטרפתי על להסניף אותך.... 

חייבת להרגיש שאני משרתת אותך מצוין ולתדלק את עצמי באנרגיה הזו....

חייבת שתשתמש בי בדיוק ככה .....עמוק....עוצמתי .....וצורב ... את הנפש

שלי ואת ליבי ❤️

 

לפני שנתיים. יום שישי, 22 בנובמבר 2024 בשעה 11:19

אדון מצית לב שכמוך.....
פעם הייתי קוראת לך בשם....
פעם הייתי יכולה להישיר אליך מבט....חופשי
פעם הרשתי לך כל כך מעט .....
פעם פעם פעם מזמן....
הגוף שלי היה ברשותי .....
והיום......איך אמרת ...."את מדמיינת שאת יכולה לקבל החלטות..."
אבחנה מדוייקת אדוני
וגם אם עובר זמן...
וגם אם אתה רחוק....
וגם אם אתה ... 
אתה ורק אתה ...יודע מה אני צריכה ...אבל בדיוק
ואתה מכאיב....ואתה מפחיד....ואתה קשה ...אבל הכי מדוייק לי
לפעמים אני עדיין מסרבת להאמין לזה....
איך אתה מוריד אותי בשניות לרצפה.....רטובה ומושתנת....מתפלשת במיצים שלך ...
והכי נחנקת אבל גם הכי נושמת....
מדמיינת שאני מקבלת החלטות....נוכחת לדעת שזה רק עד לרגע שאתה חוזר. .
מדמיינת את הצעדים שלך
מריחה אותך מרחוק
ואז בבום אחד.....מרגישה את הצורך להיות שם בשבילך על מלא.
ולא אכפת לי שנשארתי עם מלא מלא סימנים...ו הדמעות ?? מה איתן??
"תישארי ככה עד שאני הולך ...."
ואני אומרת אשאר ככה עד שתחזור ❤️

לפני שנתיים. יום שני, 9 בספטמבר 2024 בשעה 10:29


היום לפני שנה שמעתי בדלת את הדפיקה שלך, ....לגמרי כמו פעם ראשונה.
היום לפני שנה איבדתי את המקום הזה של להרגיש חופשיה.
וגם אם אתה רחוק....
וגם אם אתה לא פנוי....
וגם אם אתה.... פשוט אתה.....
מתה מפחד ממך.
מדמיינת את הקול שלך ו....נדרכת
מדמיינת את המגע שלך ו....נזכרת
נזכרת במקום שלי בעולם הזה מזה כשנה.
יודעת שלא משנה מה....כבר לא אחזור אף פעם להיות מי שהייתי לפני שנה
לוקחת אותך ברצינות
לפעמים ברצינות מדי....
לקחת אותי הכי רחוק שלי
הרבה הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין.
ממשיכה לנסות להענות לך למה שתבקש
יודעת שלא אצליח להכל ויהיה לזה מחיר.
יודעת מרחוק ....מחכה לדעת את זה חם, חזק וכואב, מקרוב.

לפני שנתיים. יום רביעי, 28 באוגוסט 2024 בשעה 10:11

מי יכול עליך

מי יכול עליך אדוני

מי יכול לעמוד מול פרץ התשוקה המטורף שאתה מביא איתך

מי יכול לעמוד מול התעתועים שלך

כותבת לך " לא" ולעומת זאת...בפועל....תוך 5 דקות יושבת על הרצפה עם ידיים מאחורי הגב כשאתה כותב לי " מגיע". בום. באוטומט שלי. בלי מילה.

באת לתת לי את ה- מתנה הכי טובה שקיבלתי 

יושבת עכשיו כבר נקייה בבית שלי אבל טעם החמיצות שלך עדיין בפה שלי.

מסומנת היטב.

יודעת שאין לי לאן ללכת אלא להרים ידיים בפינת החדר ולשמוע אותך מכניע אותי עד הכי למטה שלי. בשקט מופתי. כזה שגורם לי לחייך אבל אח''כ המון לבכות. ולא מעצב...

את החנק של היום לא הרגשתי אף פעם....נזלתי מתחתיך בחיוך. ...ולא מחוסר כבוד. ההיפך אדוני. 

בולעת את כל מה שתרצה...נחנקת על אמת בלי אויר...אבל מפחדת מפחדת..פחד כזה שמביא אותי להכי מאמץ בשבילך ...היום. 

כואבת . מתרגשת . מסתכלת על עצמי במראה. העיניים שלי כל כך בוכות. ומחייכת.

חייבת לך מקום מפנק וקר יותר ...

אל תתן לי להתגעגע יותר מדי....

אני ( אוהבת דווקא שיפוצניקים)

לפני שנתיים. יום שלישי, 27 באוגוסט 2024 בשעה 10:50

גם אם מאוד אנסה

לא אצליח להסתתר ממך...

אתה ורק אתה ....יצרת את מה שאני מרגישה. יצרת את השפחה שבי. 

עצם קיומך בעולם הזה

מכניס אותי לעמידת ארבע. ערומה...מחכה.

בחשש . בהתרגשות בעצמות שלא מכירה בשום מצב אחר של חיי 

גם אם אתה רחוק .

לא תמיד יודעת מה ואיך לדבר...לפעמים שוכחת

ואז יודעת שיש אי שם 

ידיים רחוקות שמתכוננות...

יכולה לדמיין את עוצמת המכות שלך 

ומתכווצת בדמיון

ואז.....מחכה לך ...על הרצפה...

שומעת את צעדיך

דום נשימה

חוזרת לנשום רק כשמרגישה אותך...

חוזרת לפעום רק כשחשה את העור שלי נצרב אימה. 

חוזרת לחיים רק כשהכי כואבת ללבוש בגדים ....בגללך.....ממך.

הכי אוהבת להיות מסומנת ....שלך

לפני שנתיים. יום רביעי, 7 באוגוסט 2024 בשעה 11:39

15:30. יושבת. מחכה. רופא אא"ג . חושבת מה להגיד לו....מה התלונה? מים באוזן . איך הגיעו מים לאוזן שלי ? מקלחת צהובה ארוכה במיוחד מהאדון שלי .....מלא מלא מי זהב על השפחה המושתנת שאני שלו....

כואבת? כן

מחייכת? גם כן 

נהנית לפרפר בשבילו גם אחרי סשן כדי לתקן את עצמי לפעם הבאה