דרך הגוף אני מבינה
זר לא יבין זאת . אחרי כל כך הרבה שנים ...חושבת שמבינה את הקצב והצורך הזה של השליטה.
מכירה את הניצוץ הזה של פעם ב....שנותן טעם חיים. מכירה את הגעגוע.... חיה איתו בשלום.
שומעת את הצעדים שלך .
בוחרת מחשבה להתמקד בה. היא שומרת אותי דרוכה ואסופה. משתדלת להבין אותך בתנועות עיניים.
חשה את הסטירה המאפסת הזאת.ומעבר לעלבון שצורב לי את הנשמה ומוחק לי את החיוך מהפנים...יודעת שזה מה שאני הכי זקוקה לו.
דרך הגוף אני מבינה אותך . ...דרך הגוף הבנתי איך לדבר, ובעיקר איך לא לדבר. הפסים על הטוסיק שלי לימדו אותי מה הכי חשוב לזכור מולך . הכניסה המהירה שלך לכל מיני חורים שלי לימדה אותי שאני לא מחליטה על כלום.
הגאג לימד אותי שלפעמים אם לא אשתוק לבד יש מה שיכול להשתיק אותי בשניות.
והסטירה המתקרבת אליי, שלשברירי שניות אני עוד יכולה לדמיין אותי עוצרת וחוסמת אותך, לימדה אותי שאין לי שום יכולת אלא להיכנע מולך.
לעולם.