אנונימית משוייכת נשלטת היטב

אדון מצית לב שכמוך.....
פעם הייתי קוראת לך בשם....
פעם הייתי יכולה להישיר אליך מבט....חופשי
פעם הרשתי לך כל כך מעט .....
פעם פעם פעם מזמן....
הגוף שלי היה ברשותי .....
והיום......איך אמרת ...."את מדמיינת שאת יכולה לקבל החלטות..."
אבחנה מדוייקת אדוני
וגם אם עובר זמן...
וגם אם אתה רחוק....
וגם אם אתה ... 
אתה ורק אתה ...יודע מה אני צריכה ...אבל בדיוק
ואתה מכאיב....ואתה מפחיד....ואתה קשה ...אבל הכי מדוייק לי
לפעמים אני עדיין מסרבת להאמין לזה....
איך אתה מוריד אותי בשניות לרצפה.....רטובה ומושתנת....מתפלשת במיצים שלך ...
והכי נחנקת אבל גם הכי נושמת....
מדמיינת שאני מקבלת החלטות....נוכחת לדעת שזה רק עד לרגע שאתה חוזר. .
מדמיינת את הצעדים שלך
מריחה אותך מרחוק
ואז בבום אחד.....מרגישה את הצורך להיות שם בשבילך על מלא.
ולא אכפת לי שנשארתי עם מלא מלא סימנים...ו הדמעות ?? מה איתן??
"תישארי ככה עד שאני הולך ...."
ואני אומרת אשאר ככה עד שתחזור ❤️

היום לפני שנה שמעתי בדלת את הדפיקה שלך, ....לגמרי כמו פעם ראשונה.
היום לפני שנה איבדתי את המקום הזה של להרגיש חופשיה.
וגם אם אתה רחוק....
וגם אם אתה לא פנוי....
וגם אם אתה.... פשוט אתה.....
מתה מפחד ממך.
מדמיינת את הקול שלך ו....נדרכת
מדמיינת את המגע שלך ו....נזכרת
נזכרת במקום שלי בעולם הזה מזה כשנה.
יודעת שלא משנה מה....כבר לא אחזור אף פעם להיות מי שהייתי לפני שנה
לוקחת אותך ברצינות
לפעמים ברצינות מדי....
לקחת אותי הכי רחוק שלי
הרבה הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין.
ממשיכה לנסות להענות לך למה שתבקש
יודעת שלא אצליח להכל ויהיה לזה מחיר.
יודעת מרחוק ....מחכה לדעת את זה חם, חזק וכואב, מקרוב.

מי יכול עליך

מי יכול עליך אדוני

מי יכול לעמוד מול פרץ התשוקה המטורף שאתה מביא איתך

מי יכול לעמוד מול התעתועים שלך

כותבת לך " לא" ולעומת זאת...בפועל....תוך 5 דקות יושבת על הרצפה עם ידיים מאחורי הגב כשאתה כותב לי " מגיע". בום. באוטומט שלי. בלי מילה.

באת לתת לי את ה- מתנה הכי טובה שקיבלתי 

יושבת עכשיו כבר נקייה בבית שלי אבל טעם החמיצות שלך עדיין בפה שלי.

מסומנת היטב.

יודעת שאין לי לאן ללכת אלא להרים ידיים בפינת החדר ולשמוע אותך מכניע אותי עד הכי למטה שלי. בשקט מופתי. כזה שגורם לי לחייך אבל אח''כ המון לבכות. ולא מעצב...

את החנק של היום לא הרגשתי אף פעם....נזלתי מתחתיך בחיוך. ...ולא מחוסר כבוד. ההיפך אדוני. 

בולעת את כל מה שתרצה...נחנקת על אמת בלי אויר...אבל מפחדת מפחדת..פחד כזה שמביא אותי להכי מאמץ בשבילך ...היום. 

כואבת . מתרגשת . מסתכלת על עצמי במראה. העיניים שלי כל כך בוכות. ומחייכת.

חייבת לך מקום מפנק וקר יותר ...

אל תתן לי להתגעגע יותר מדי....

אני ( אוהבת דווקא שיפוצניקים)

גם אם מאוד אנסה

לא אצליח להסתתר ממך...

אתה ורק אתה ....יצרת את מה שאני מרגישה. יצרת את השפחה שבי. 

עצם קיומך בעולם הזה

מכניס אותי לעמידת ארבע. ערומה...מחכה.

בחשש . בהתרגשות בעצמות שלא מכירה בשום מצב אחר של חיי 

גם אם אתה רחוק .

לא תמיד יודעת מה ואיך לדבר...לפעמים שוכחת

ואז יודעת שיש אי שם 

ידיים רחוקות שמתכוננות...

יכולה לדמיין את עוצמת המכות שלך 

ומתכווצת בדמיון

ואז.....מחכה לך ...על הרצפה...

שומעת את צעדיך

דום נשימה

חוזרת לנשום רק כשמרגישה אותך...

חוזרת לפעום רק כשחשה את העור שלי נצרב אימה. 

חוזרת לחיים רק כשהכי כואבת ללבוש בגדים ....בגללך.....ממך.

הכי אוהבת להיות מסומנת ....שלך

15:30. יושבת. מחכה. רופא אא"ג . חושבת מה להגיד לו....מה התלונה? מים באוזן . איך הגיעו מים לאוזן שלי ? מקלחת צהובה ארוכה במיוחד מהאדון שלי .....מלא מלא מי זהב על השפחה המושתנת שאני שלו....

כואבת? כן

מחייכת? גם כן 

נהנית לפרפר בשבילו גם אחרי סשן כדי לתקן את עצמי לפעם הבאה