חריפות מעודנת

הכי אני אוהבת שחודרים אליי לאט לאט. אני רוצה להרגיש כל סנטימטר. אני רוצה להרגיש איך אני מתרחבת במיוחד בשביל הזין שלך. 

סוף סוף חזרת מחו"ל

ברחת לפורטוגל לחצי שנה ולא לקחת אותי איתך. לא שיכולתי לברוח איתך אבל עדיין, פשוט נעלמת.

אבל חזרת! וזה מה שחשוב, תזכרי שזה מה שחשוב. 

כתבת לי שתשמח לראות אותי היום, אז פינית את כל התוכניות שהיו לי להערב ואמרתי לך שאני אשמח גם. כשהגיע הערב ההתרגשות עלתה ומרוב הכנות כבר שכחתי לאכול ואני יודעת שאני אשלם על זה כשאני אתחיל לשתות איתך. הגעת אליי עם בקבוק יין לבן ועם הריח המדהים שלך. רק מבט אחד ביננו ואני יודעת שאני לא יכולה לחכות יותר. "מבחינתי אפשר לוותר על הסמולטוק" אמרתי לך בזמן שאנחנו מתיישבים על הספה. "לא באמת אכפת לי מה עשית בפורטוגל ועם מי הזדיינת שם, אני לא רוצה לשמוע על זה כלום. אני רוצה שתשקר לי שחיכית לי וששמרת את עצמך רק לי" אתה מחייך אליי לוגם מהיין ואומר "התגעגעתי אלייך" ואני יודעת שאתה משקר. אתה לא מתגעגע אליי אתה התגעגעת להתמסרות שלי, לידיעה שאני לא נוגעת באף אחד חוץ ממך- לא כי אתה לא מרשה לי, אין לנו מחויבות אחד לשנייה, אלא כי אני רוצה רק את המגע שלך. אתה יודע שאני לגמרי שלך. 

כל מי שפונים אליי בכותרת שכוללת בתוכה את המילה ״מיונז״ או בתוכן ההודעה כמובן, אין לי כוונה אפילו לקרוא את ההמשך ושלא נגזים עוד יותר- לענות.

כי או שזו מניפולציה, שזה מאוד ילדותי מצידכם ולפי ממוצע הגילים באתר הזה כולנו אמורים להיות אחרי גיל 16.   

או יותר גרוע, אי היכולת לקרוא אנגלית וחוסר באוצר המילים הכה בסיסי באנגלית שכולל בתוכו מאכלים ברשתות מזון מהירות שכדי להתנהל בחו״ל מומלץ לכל אחד ואחת לדעת לפחות את זה. 

בתודה, צוות ההנהלה. 

אתמול הלכתי עם חברה לשתות כוס יין.

היא הקציבה לי אחת כי שתינו היינו צריכות לקום מוקדם היום, ואם לא הייתה מקציבה היינו נגררות לערב קצה שלקום ממנו זה כמעט ובלתי אפשרי.  

בזמן שישבתי וחיכיתי לה שתיתי לי את כוס היין שלי. פתאום מתוך המסדרון הצר של הבר נתקע בשולחן שלי בחור וכל היין נשפך עליי. למרבה הצער לבשתי בניגוד לכל מה שאני לובשת בדרך כלל ג׳ינס ארוך והיין נספג בו במהירות. 

הבחור היה כל כך במצוקה, ניסה להביא לי מפיות ושאל אלף פעם אם אני בסדר, עניתי שהכל טוב ושזה בסהכ יין. 

לבסוף הבאנו מן לחיצת יד כשהוא הושיט את שתי הידיים ואני רק יד אחת, לחיצת יד שאם הייתה מתרחשת בברידג׳רטון הוא היה גם מנשק לי אותה, אבל אנחנו ב2024 ורק נשארנו עם המבט בעיניים ומתח מיני. 

מסקנות: ללבוש תמיד חלק תחתון קצר. הנה אני וכוס היין החדשה שהביאו לי. 

אני מביאה את זה על עצמי עכשיו לגמרי אני יודעת. 

אבל אני אוהבת דיקפיק. אני אוהבת זין. כמובן לא תמיד ולא של כל אחד, אבל לראות שהזין שלך עומד בגללי זה מחרמן אותי. 

ובזאת אני מצהירה שאני לא מעוניינת שתשלחו לי דיקפיקס ❤️

 והנה התחת שלי ❤️

לפעמים יש לי פרצי אהבה. 

ביום יום אני אדם מאוד קריר ואני אוהבת את זה בעצמי. יש אצלי המון דיסטנס ואף אחד לא בטוח אם אני אוהבת אותו או לא. 

האנשים הקרובים אליי למדו שזה בסדר, שככה אני. ואז, מידי פעם יש לי פרצי אהבה. פתאום אני כותבת להם שאני מתגעגעת, או אוהבת אותם. אם אנחנו פנים אל פנים זה לפעמים חיבוק פתאומי. 

לפעמים אני כותבת למישהו הודעה מתוך פרץ האהבה הזה ואז כשהוא נגמר אני מתחרטת שכתבתי כי עכשיו אין לי כוח להתמודד עם השיחה המיותרת שמתייקמת עכשיו בגללי. אני קובעת דייטים ומתחרטת. 

מסקנה: אהבה מסבכת אותי. 

לכבוד זה שקנו לי מנוי זהב לבשתי לי שמלה שקופה ובא לי להעלות תמונה לבלוג

חדי האבחנה יראו שלא לבשתי תחתונים היום 😈

למה אלה תמיד הפאק בויז שמושכים אותי

ילד בן 28 שחושב שהוא הבין הכל, מלא בקעקועים...

אני מסתכלת עליך במשרד ואני מלאה בסלידה מכל דבר שאתה עושה, מהצורת דיבור שלך, מהדרך שבה אתה הולך או מתקיים בחלל... אבל בחלומות בלילה אתה מזיין אותי כל כך טוב. אני כבר לא יכולה להסתכל עליך בלי לחשוב על מה שהתת מודע סיפר לי שאתה יודע לעשות ואפילו עוד לא נגעת בי.

כבר קשה לי להתנגד... 

אני לא מזוכיסטית ולא סאדיסטית. 

כאב לא מדבר אליי. 

אני כן אוהבת ספנקינג שישאיר לי סימנים על התחת או חניקה שתגרום לי להיות בסחרחורת... אבל כאב לשם הכאב... 

אני יכולה להבין השפלה. שם אני מוצאת את עצמי. 

אבל לא מהצד ה"נשלט" שלי, אלא מהצד השולט. מהצד שמרגיש שמגיע לו הכל ולאחרים לא. שמרגיש כוח מלהקטין בן אדם אחר, להראות לו שהוא פחות ממני. זה צד שלי שלא קיבל עד השנה האחרונה מספיק ביטוי כי הצד הנשלט השתלט כבר יותר מידי זמן. תחושת ה"אני חייבת שכולם יאהבו אותי" ו"מי אני בכלל", "לאחרים מגיע יותר" הדהדו לי בראש באופן כמעט אובססיבי. אבל ככל שאני מטופלת יותר אצל הפסיכולוגית שלי אני לומדת איך לתפוס מקום במרחב. שהמקום שלי לא פחות חשוב משל אחרים. שמגיע לי להרגיש טוב גם אם זה אומר שלאחרים יהיה פחות נעים. שמותר שגם אנשים אחרים ינסו לרצות אותי ואולי הם גם לא יצליחו.

מגיע לי לקבל אהבה בדרך שאני רוצה.

אתמול הייתה לי שיחה מרתקת עם שתי חברות. 

דיברנו קצת על הפנטזיות שלנו… והפנטזיה שכולנו הסכמנו עליה היא שלישייה. אבל לא הסכמנו על היחס הכמותי בין גברים ונשים. בעוד שהן מעדיפות לחלוק גבר עם עוד אישה אני מעדיפה להתפנק עם שני גברים. 

רק מהדיבור על הנושא כבר עפו לי מלא תמונות בראש. חלקן ששני גברים מזיינים אותי וחלקן (ואת זה לא שיתפתי איתן) פנטזיית הקוקהולד הידועה. לא פתחתי את זה בפניהן כי רק מההעדפה שלי לגבר נוסף אחת מהן שאלה אותי ״מה… את היית רוצה שהם יעשו אחד עם השני דברים?״ בפועל עניתי ״כן״ מגרגר וחרמני אבל הבנתי שהן לא קהל היעד לרצון הזה שלי. 

יש משהו בפורסד בי שהוא פשוט מחרמן אותי ברמות.