אבקת פיות

"למה הצורך הזה, הצמא לשליטה שלי? להכנעה שלי?"
"מאיפה זה בא?"
הוא לוחש לי באוזן בעודו מצמיד אותי אל הקיר
חוקר את פי ושפתיי בלשונו
ספק שואל
מעמיד אותי בניסיון
מציב שאלות שאין לי כל כוונה
לענות עליהן
והשתיקה שלי
מהולה בציפייה
לשאלה הבאה
ששוב תזכה אותו בשתיקה
רק כדי
לעורר אצלו זעם חייתי
מסנן משפתיו
"את כל כך יפה שזה כואב.."
"העיניים האלה.. אני לא יכול.."
"תסבירי לי, מאיפה הצורך הזה?"
איך להסביר לו
שזה כמו חמצן
כמו לנשום
כמו לשתות
כמו להירדם בלילה
אי אפשר שלא
ואין כמו המבט שלו
כשהוא כועס
שוב שותקת - צוללת לתוך עיניו
איך להסביר? זה זורם לי בדם...
"שאלתי שאלה - ואת תעני!"
רגע לפני שהוא מסתער על כולי
רגע אחרי
ששתיקתי היכתה בו שוב