אני זו שקיבלה אותו לעבודה אבל הוא זה שהראה לי מי הבוס
מהרגע שהתיישב מולי הביע עניין
הרבה עניין.
מנומס, ג'נטלמן...
מאז הרבה לבקר במחלקה בתירוצים שונים...יום אחד נכנס אל משרדי , סוגר את הדלת ונועל אותה. אני מרימה אליו מבט מופתע מהניירת שבה הייתי שקועה.
הוא מתקרב לשולחני, עוקף אותו, אני מרימה אליו מבט "מה אתה עושה ?"
"רק חיבוק" הוא מושיט יד ומושך אותי אליו מהכיסא.
אני מחבקת אותו, מרגישה כל שריר מהגוף המדהים שלו.... אבל החיבוק שלי מהוסס והוא נשען על השולחן שלי ומצמיד אותי אליו חזק
"אני ... לא יכולה..." אני נרתעת, "ששששש.." הוא לוחש ומושך אותי אליו , הפעם חזק יותר, מכניס רגל אחת שלו בין רגליי ומפשק אותן
"את מטריפה אותי... תגעי בי, תראי מה את עושה לי", הוא אוחז בידי ומניח אותה על המכנס, הוא מגורה אש... אני מרגישה היטב אבל נבוכה מאד מהמעמד לגעת בו כך...
מישהו מנסה לפתוח את הדלת וקורא בשמי , אני נבהלת... הוא משתיק אותי במבט, מי שניסה מתייאש והולך.
אני מתנשמת בכבדות, מהתרגשות, מכעס, "אי אפשר... תלך בבקשה"...
אני מנסה לזוז אבל הוא אוחז אותי כך שהרגל שלו כולאת אותי, אני מנסה לסגור את הרגל אבל הוא עקשן "אל תזוזי"... השפתיים שלו מגששות אל שלי ואני מתחמקת...
"תסתובבי" הוא פוקד ולמעשה לא שואל אותי ומסובב אותי עם גבי אלי, מצמיד את ישבני אל חלציו וביד אחת אוחז בצווארי ולוחש "את בלשכה שלי עכשיו חיילת... ואתמול, בישיבה ראיתי איך הסתכלת על קצין המבצעים... לא אהבתי את זה! רק אני מזיין אותך, זה ברור לך ?"
אני נושמת בכבדות, בהלם מוחלט, "אל תדליקי אותי! תעני לי !" הידיים שלו יורדות בין רגליי ולמרות הטייץ הצמוד הן גורמות לי להרטיב בשניות, אני תופסת את היד שלו ומנסה להזיז אותה אבל הוא חזק מאד, חזק ממני בהרבה והוא מעיף לי את היד וממשיך.... "לא.... תפסיק בבקשה" אני בקושי מצליחה לדבר....
"אני רותח... ואני אעניש אותך !"
הוא מסובב אותי ומצמיד אליו שוב, הברך שלו בין רגליי מה שמאלץ אותי שוב להישען עליו בפישוק, הוא נצמד אלי ולוחש לי "את כזו סקסית... מהרגע הראשון שראיתי אותך דמיינתי איך אני מזיין אותך פה על השולחן!" בשניות יד אחת שלו תופסת את היד שלי ומכופפת אותה מאחורי הגב, בשניות הוא מכניס את ידו השנייה לתחתונים שלי אני נאנקת בהפתעה "לאאא מה אתה עושה ......"
"שששש.... אל תתנגדי לי" הוא מגשש אלי עם אצבעו ואני נבוכה כשהוא מחייך בעונג נוכח הרטיבות שלי, הוא מתחיל לענג אותי ואני מתקשה לעמוד, הרגליים שלי נחלשות ואני מתנשפת כמה שיותר בלחש... הקירות דקים ושאון העבודה והאנשים במשרדים לידי נשמע היטב, אני נשענת על הכתף הרחבה שלו והוא תופס אותי ומגביר קצב, אני כבר לא מסוגלת להפסיק אותו, זה כל כך טוב..... אני אשכרה עומדת לגמור בעמידה ! אני נושכת את החולצה שלו והנשימות הקצובות שלי מסגירות שזה קרוב מאד....
"יפה שלי.... את מחרמנת אותי בטרוף" אני כבר לא שומעת דבר וכעבור שניות גומרת כשאני גונחת בשקט לתוך החזה שלו...
הוא מוציא את היד שלו ומלקק את האצבע שעינגה אותי... "הריח שלך מטריף... והטעם מתוק.... אני מת לזיין אותך..."
אני מנסה להסדיר את הנשימה, הכתמים האדומים על העור שלי מסגירים בדיוק מה קרה פה הרגע...
"תראי מה עשית !" הוא מצביע על הזקפה המפוארת שלו... "מצטערת המפקד" אני עונה בלחש.. "אצטרך להעניש אותך שוב ביום אחר..." הוא פוסק.
הוא מסובב את המפתח בדלת ומגיע לשבת מולי, "אז... אני מחכה לתשובה בקשר לחוזה " הוא מדבר בקול כדי שייראה כאילו לא קרה כלום כרגע, אני יושבת מולו, הריגוש עוד ניכר בפניי, הוא מחייך חיוך ממזרי ויוצא מהמשרד....
