אבקת פיות

השעון לא צלצל.... לא מזכיר לי שצריך לקום... כי לא
קרן שמש אחת מתחילה לטייל לי על הגוף, מבעד לחלון....
יוצרת פס ארוך צהוב וחם על הבטן שלי וממשיכה לירך...
אני צוחקת, זה מדגדג...
"קרן שמש מאוחרת... בשערך יפה שלי"... שר שלום חנוך האחד והיחיד
מהרדיו אצל השכנה.... שירים של בוקר שבת נפלאה..
עין ירוקה אחת נפקחת רק טיפה... לסקור את העולם...
תנו לישון.. אני מושכת את הפוך מעל לראש ונטמעת בכר
מה נפלא יותר מלחוש את מגע הענן הענק הזה על גופי העירום
חם לי בפנים... נעים, מלטף ורך..
זה מזכיר לי את שמיל, החתול של א. היפיוף שאימצתי לארבעה חודשים
שמיל היה החתול הכי מפונק בעולם (יותר ממני - מי היה מאמין)
ואני הייתי הבעלים הכי מפנק בעולם....
בחיי לא נראה לי שיש חתול שהיה מטופח יותר ממנו....
שמיל ואני היינו נרדמים יחד על כרית אחת.
בכל ערב, אותו הדבר
לאחר שהיה טורף בגרגורי תענוג את מעדן הסלמון שקניתי לו
(מצטערת - לא יכולה לעמוד במבט הזה החתולי המבקש..)
הוא היה מתלקק, שם לב שהאור בחדרי כבה...
קופץ לו על המיטה... נותן לי לק של אהבה... שם כפה אחת על הלחי שלי.
ונרדם..................... ראש ליד ראש...
לא היה דבר יותר מתוק מזה בעולם כולו (חוץ מהאחיין הקטן שלי - הנסיך של חיי)
שמיל חזר ל א. כי לא הייתה ברירה.... אוי כמה בכיתי בפרידה..
גם שמיל בכה, אני יודעת כי הוא נצמד אלי ולא הסכים לעזוב....
אח"כ הוא גם ילל נורא..... מאז אני חושבת להביא עוד אחד.. אבל הוא לא יהיה שמיל..
מוקדש באהבה אין קץ לשמיל המתוק (שבנתיים ברח מהבית של א...).