לא ידעתי שזה קשור בכלל למין או לדרך בה ילדים באים לעולם, אם אני לא טועה זה התחיל בכלל לפני שידעתי שכל עניין החסידה הוא שקר. זה בכלל התחיל מזה שהיה לי פיפי והשירותים היו תפוסים אז לקחתי את הכרית שהייתה בצד המיטה שלי ורכבתי עליה. זה היה נעים ונמשך עוד ועוד. בדקתי כל מיני סוגי כריות ומשטחים אחרים, אבל אף אחת מהן לא הייתה מוצלחת כמו הכרית שהייתה בצד המיטה ההיא. יכולתי לבלות עליה שעות.
פעם אחת ביקרה אצלי בבית חברה. באותה התקופה זה לא היה קורה הרבה. שיחקנו בבובות ואני רכבתי על הכרית תוך כדי. בשלב מסוים אחותי הגדולה קראה לי ואמרה לי שזה בסדר שכיף לי עם הכרית, אבל לא לעשות את זה כשיש חברות אצלי. הפסקתי ורק רציתי שהחברה תלך. לא הבנתי גם אז מה אחותי אומרת ולמה זה בסדר לעשות את זה אבל לא ליד חברות.
המשכתי עם הכרית ההיא עד שהחליפו לי את המיטה למיטת נוער. הכריות שבאו עם המיטה החדשה היו הרבה יותר יפות, אבל פחות מוצלחות למטרה ההיא. כבר ידעתי איך באים ילדים לעולם. ידעתי מה זה סקס ואוננות. למדתי על אמצעי הגנה ואפילו כבר התנסיתי מעט עם גברים ועדיין לא הבנתי את הקשר בין רכיבה על כריות לאוננות. סתומה.
רגע לפני התיכון הכרתי בחור מעיר אחרת, באחת משיחות הטלפון דיברנו ואני רכבתי על הכרית. בשלב מסוים הוא אמר שאני בקושי מדברת ורק גונחת ושאל אם אני מביאה ביד. רק ברגע הזה הבנתי שאני מביאה ביד עם הכריות כבר מהגן. רק ברגע הזה הבנתי למה אחותי לא רצתה שאעשה זאת ליד החברה. זו הייתה הפעם האחרונה שדיברתי איתו, הרגשתי כ"כ מושפלת שנתפסתי מאוננת ועוד יותר מושפלת שלא הבנתי שאני מאוננת.
היום אני כמעט ולא רוכבת על כריות מיוזמתי. לא נמצאה כרית מדויקת כמו הכרית ההיא שכבר לא אתנו וגם עניין ההשפלה וה"להביא ביד כמו ילדה קטנה ונואשת" מנגן לי במח. גם ההבנה שהבאתי ביד בסיטואציות לא מתאימות בלי להבין זאת מגעילה אותי. לרוב אאונן על כרית או בחיכוך עם חלקי גוף של אדם אחר או משטחים רלוונטיים אחרים רק לפי דרישה, נדיר שזה יהיה מיוזמתי עוד יותר נדיר שזה יהיה לבד.
עד היום הדרך הכי טובה להשפיל אותי היא לגרום לי להתחכך בדברים. עד היום אני נהנית מזה. עד היום אני מתביישת בזה. עד היום לא מבינה למה זה כ"כ משפיל אותי. ועדיין, עד היום, לרכב על כרית יכול להביא את הכוס שלי למקומות ששום דבר אחר לא יכול.
