הודעה ראשונה היא תמיד מביכה והכל גמלוני ומגמגם עד שההתכתבות תופסת מקצב ועניין ייחודי ופתאום תשומת הלב שלי נתונה להתראות ממנו. בשלב מסוים אני בודקת אקטיבית אם הוא כבר ענה. ואז, לרוב בתוך שיחה ונילית עד כדי סמי-ונילית, יש שניה שאני מרגישה שמשהו משתנה בין הרגליים ופתאום דחוף לי להבין איך זה מרגיש להיות מתחתיו.
אנשים מנוסים ורגישים מספיק יוכלו לזהות את זה עלי עם מספיק תשומת לב לשינוי בחיתוך הדיבור, בקצב, בניסוח, בנשימה ובמבט. זה מביך כשמזהים את זה בשלב כ"כ ראשוני, אבל אם הוא מיד יזהה את התזוזה שחלה בי הסערה בוודאות תתחיל.
בשנייה הדגדגן שלי גדל והופך למפלצת ומהרגע הזה החורים שלי מתרגשים ופתאום חייבים לדעת הכל, רק מהפוטנציאל האפשרי. אני רטובה מסקרנות ומהאפשרות שיש בצד השני גבר שאולי החורים שלי ירצו להיכנע לו והמח שלי יורה שאלות:
הוא מהשולטים שיורדים או שזה לא לכבודו? הוא ימנע ממני אורגזמות או יכריח אותי לגמור גם כשזה כבר עינוי? הוא קולני או שקט? הוא מהשולטים שמזיינים רק בתחת או שהוא מעוניין בכל החורים שאני נושאת על גופי? הוא מדבר או שהסשנים שלו שקטים? הוא מרשה לצחוק בסשן הוא מעריך מציצות מושקעות או שהזין שלו מתעלם מכל מה שלפני הענבל? הוא פדנט או מטונף? הוא פומבי? מצרף? חולק? מספר? שומר אותך רק לו? איך הוא אוהב שמתייחסים לזרע שלו? הוא דורש פניה רק בכינוי גנרי? הוא שולט שאוהב לחנוק ברימינג אינטנסיבי או שהתחת שלו לא קשור אלי? הוא ירשה לי להתחכך או שהדרישות של הכוס שלי לא מעניינות אותו? איך הוא מגיב לתחנונים? הוא מעניש? מה סגנון העונשים שלו? הוא דורש עמידת מוצא וטקסים?
כ"כ הרבה שאלות עוברות בראש, ואני מביטה בשעון ובמאבק פנימי עצום מוציאה בכוח את היד שלי שכבר הרבה יותר מדי זמן חופרת לי עמוק בין הרגליים, שוטפת טוב טוב עם מלא מים סבון גם מתחת לציפורניים שלא יישאר ריח שיסגיר כמה פתטית וחרמנית הייתי רק ממשב כניעה חולף בין הרגליים, פותחת את הדלת מחייכת במבוכה ושואלת את השאלה היחידה שמתאים כרגע לשאול:
"אז איך אתה שותה את הקפה שלך?"
עריכה:
מי שקרא את הפוסט הזה ופירש אותו כרצון שלי בכך ששולטים רנדומליים יענו לי על רשימת השאלות שקפצו לי לראש בתגובה לשולט ספציפי - אל. יש לך בעיה בהבנת הנקרא.
