מספרים לך ששולטים הם חיה טורפת שמחפשת את הציד. מבטיחים לך מפלצת חייתית שלוחת רסן, ואז אני למטה ואתה הכל מלבד חייתי וטורף. זו אני החיה.
דווקא כשאתה מוריד אותי למטה אתה כ"כ מאופק. מדוד. שומר. עלי. עליך. נושם. מדייק. מתבונן. חושב. שקול.
חיה טורפת כבר הייתה מתנפלת בלי לחשוב פעמיים.
זו אני שהופכת לחיה כשאני למטה. לא רק כי אני נובחת והולכת על ארבע שהם בכלל שש. אני חיה כי הפכתי ליצור טורף ומורעב שמופעל רק מהיצר ומרייר מכל מקום שיש לו יכולת כלשהי להירטב.
אני במקום הכי חייתי שלי ואתה מאופק. לא טורף. לא לוקח את כל מה שחשוף מולך ובשבילך. לאט לאט. זה יקרה בזמן המתאים. אתה לא מתנפל. ממשיך לשמור את הזין שלך הרחק מהפה המורעב שלי.
אני מתרשמת עמוקות מהאיפוק שלך. לא נראה שנדרשת ממך מלחמה פנימית מיוחדת כדי לשמור על שיקול דעת. אני במקום הכי חייתי ויצרי שלי ואני מוקסמת מהיכולת הזו שלך שמתקיימת לצד משיכה מינית שאתה לא מנסה להצניע.
אתה דוחה סיפוקים בזמן שכל מה שאני יודעת הוא לספק סיפוקים.
כמה שעות מאוחר יותר כשאני לבד ובמצב מנטלי "בן אדם" אני תוהה אם אתה באמת כ"כ מאופק או שכל הדבר הזה הוא בכלל פחד שלך להכניס את הזין לפה שלי ולהרגיש שלמרות תועפות הכניעה והצייתנות שלי בכל זאת יש לי שליטה לא מבוטלת עליך כשהזין שלך נתון ללשון שלי.
גם השולט הכי קשוח ואכזר נמצא בחוסר שליטה מוחלט כשהידיים שלו מתהדקות סביב הראש שלי וכל חלל הפה שלי מלא רק בו. אני לא מצליחה להחליט האם אתה כ"כ מאופק או שאתה פשוט לא רוצה לתת לי פתח לשלוט עליך, לא שליטה מלמטה, שליטה מהזין שבראש אעדיף לקרוא לה מהגרון שלי.
ואולי אתה גם וגם. וזה בסדר. עכשיו הטרף נהיה לצייד טורף, צייד וטורף טורף וצייד.