אמנם הם היו בתחילת הקשר, אבל בשלב הזה כבר היה אמון ביניהם וההיררכיה הייתה מאוד ברורה. היא סמכה עליו והוא השתמש בה בנינוחות, אבל בכל זאת היה איזה חשש במאחורה של הראש שלה אז היא שלחה לו רק תמונות וסרטונים שנעלמים מיד בתום הצפייה. נכון שמי שרוצה יכול לעקוף גם את זה ויש שיטות להפיץ גם סרטונים שנשלחים כך, אבל זה נתן לה שקט מסוים. העולם מסוכן וקבצים כאלה גם יכולים לדלוף בטעות מחוסר השגחה מספקת. זה היה החלק שהיא שמרה לעצמה, מעין גבול שהציבה בלי מילים. חלקת האלוהים שהיא סימנה לו במעשים שהיא שומרת לעצמה.
הוא הבין מיד ורק הבהיר שמצופה ממנה לשמור את כל הסרטונים כי הוא עשוי לבקש ממנה וידאו או תמונה והוא מצפה שתשלח שוב. היא, שהייתה עד אליו רגילה למחוק נודז אחרי שנשלחו, יצרה תיקיה מאובטחת שלא תסתנכרן לענן ושמרה הכל כמו כלבה טובה.
כשהוא ביקש רשות באחד הסשנים לצלם אותה כדי שתוכל את היופי הזה היא הבהירה לו שמצלמים רק מהטלפון שלה. הוא הזכיר לה לשמור כי הוא מצפה שהיא תשלח לו כשיבקש. היא שמרה תמונות וסרטונים מסשנים משותפים, היא שמרה תמונות וסרטונים שצילמה לבד, חלקם ביוזמתה וחלקם לפי בימוי ודרישה שלו.
כשהחומרים התרבו היא יצרה אינדקס לסרטונים עם האשטגים רלוונטיים לכל סרטון וגם קנתה כונן חיצוני לאחסון החומרים.
כך הקשר המשיך והעמיק. סשנים. סרטונים. תמונות. מדי פעם היה מבקש ממנה וידאו או תמונה שכבר שלחה בעבר, מדי פעם היה מבקש כמה ברצף. הבקשות שלו הגיעו לפעמים סתם באמצע החיים ללא הקשר, לפעמים באמצע התכתבות שוטפת. פעם אחת הוא אפילו עצר סשן באמצע כי רצה לראות איזה סרטון שצילמה לו בעבר. היא הייתה שולחת, מה שביקש, כמה שביקש, מתי שביקש - אבל תמיד קובץ שנמחק מיד לאחר הצפייה. זו הייתה חלקת האלוהים הקטנה שלה.
לפעמים הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה כרגע, לפעמים היה עובר על האינדקס המתעדכן ותוהה מה מתאים לו לוייב עכשיו, ולפעמים הוא היה הופך אותה למנוע חיפוש שאמור להצליח לנחש מה בא לו גם אם הוא לא בדיוק יודע כרגע. במקום לגלול באתרי פורנו מאוסים עד שמצא את מבוקשו היה משתמש בה שתתאים לו סרטונים לחשקים. עם הזמן היא למדה לשכלל את אלגוריתם התאמת הפורנו העצמי שלה לרצונות שלו.
-"בא לי פורנו שלך"
-"מה יעדיף האדון היום? רק אני? אני בסשן איתך? סשן איתך ועם נספחים?"
-"רק אנחנו. סשן. לא מתאים לי עכשיו אותך לבד"
-"האדון יעדיף היום סרטונים שכוללים בעיקר סקס? החפצה? השפלה? כלבה? קשירות? מניעה? כאב?"
-"בא לי החפצה היום"
-"יש את הפעם ההיא שהאדון עשה מהחורים שלי אגרטל לפרחים. האדון זוכר? כששכבתי על השטיח עם רגליים מקופלות על השולחן"
-"לא, לא. זה לא הכיוון"
-"יש רהיט מסוג הדום לרגליים"
-"זה אופציונלי, אבל אני לא בטוח. בואי נמשיך לדפדף בקטגוריה?"
-"יש שולחן קפה, יש מחזיק לוח מחיק, יש סטנד לדף נוסחאות, יש אסלה, יש מחזיק סבון במקלחת..."
-"כן! את זה אני רוצה."
-"בשמחה אדוני. מה האדון ירצה היום, מחזיק סבון תחת או מחזיק סבון פנים? אולי האדון יעדיף את כל הסרטונים בקטגוריה?"
בינה לבין עצמה היא יודעת שאחרי כל כך הרבה שנים מתחתיו ואחרי כל מה שהם עברו ביחד כבר אין לה בעיה לשלוח לו את הסרטונים שלה בקבצים שנשארים, היא יודעת שלא רק שהוא לא ייפגע בה במכוון, הוא יעשה הכל כדי שהיא לא תפגע. בכל זאת היא ממשיכה לשלוח סרטונים שנמחקים כל פעם מחדש.
אולי הפטיש שלה זה להיות נשלטת פורן האב ואולי פשוט נעים לה לדעת כשהוא מביא ביד וחושב על השימוש בה.
