אני שוכבת על משהו במרכז החדר. זו לא מיטה. גם לא שולחן. זה יחסית גבוה. אני ערומה, פעורה וקשורה בחיפזון. אני לא יכולה לקום מהמיטה אבל לחלוטין יכולה להניע את האגן. ידיים נוגעות בי. אני לא יודעת כמה ידיים יש שם, אבל זה בוודאות יותר מאדם אחד. בעצם לא רק ידיים נוגעות בי, יש כאן עוד אברים. גם בתוכי.
על העיניים משקפי מציאות מדומה שמקרינות סרטוני וידאו שלי, כאלה מסשנים שונים ומשונים וכאלה שצילמתי לבד. על האוזניים אזניות גדולות עם קשת, כאלה שמבטלות רעשים ואני שומעת רק את עצמי בסרטונים. אני לא רואה ולא שומעת מה קורה במציאות שהיא לא הפורנו העצמי שלי שנאסף במשך אי אלו שנים.
לשמחתי את בעיות דימוי הגוף שלי פתרתי מזמן וכשאני צופה בסרטונים שלי אני מצליחה באמת לצפות בהם ולא להתרכז במראה שלי במקום בהנאה שלי. אני לא הכי שמנה ולא הכי רזה. אני לא הכי גבוהה ולא הכי נמוכה. אולי הציצי שלי כן הכי מעפן, אבל זה לא מטריד אותי כשאני רואה אותי מתענגת בכל כך הרבה אופנים שונים. אף פעם לא חשבתי שמישהי או מישהו איתי רק בגלל הגוף שלי ואני ממש סבבה עם זה. אז אני מתבוננת בעצמי מתענגת.
בסרטונים בהם אני פשוט באמצע אקט כזה או אחר אני בוחנת בעיקר את הבעות הפנים שלי ומתחרמנת מלראות את עצמי חרמנית. בסרטונים בהם אני אומרת או מבקשת דברים אני מתכווצת מהפתטיות שלי. בין לבין אני מנסה להבין כמה אנשים נוגעים בי ונהנית מתחושת מלאות עדינה.
ואז מגיע הסרטון בו רואים את הכוס שלי פעור והדגדגן פועם ובין הרגליים שלי ניתן לראות מחוץ לפוקוס את הבעות הפנים שלי. זה פריים מושלם של דגדגן מתכווץ ופנים מתענגות.
אני מדמיינת לעצמי איך זה ירגיש לרדת לכוס שלי. להתקפל לעיגול מושלם וללקק את עצמי בדיוק כמו שאני אוהבת. אני מאוד אוהבת לאכול כוס והטעם שלי סבבה בעיני אז זו בטח תהיה חוויה משוגעת, אף אחד לא יכול ללקק אותי מושלם כמו שאני אלקק את עצמי.
אני מרגישה קרובה לאורגזמה משוגעת. אני הולכת לגמור מלדמיין את עצמי מענגת את עצמי. גם המגע שלהם בי משתנה ומקרב אותי יותר ויותר לשיא, אבל אז הסרטון מתחלף לסרטון אחר שאני מרגישה לעצמי בו כ"כ פתטית כשאני אומרת דברים שהתבקשתי לומר והגמירה מתפספסת.
-
אני אף פעם לא זוכרת חלומות, ואז פתאום החלום הזה חוזר על עצמו שוב ושוב כבר תקופה.
