לפני 4 שנים. 8 בינואר 2020 בשעה 13:24
חזרתי משבוע בניו יורק
כל מה שעניין אותי זה להשתכר ולזיין
עיר מדהימה.
איש לבד
מחשבותלפני 4 שנים. 3 בינואר 2020 בשעה 16:59
כל הזוגות שונאים אחד את השני
זוגיות טובה מושתתת על שינאה הדדית כבר מהדייט הראשון
הזוגות שמתגרשים הם הזוגות שלא יכלו להתמודד עם השנאה
כל השאר נשארים לשנוא לנצח.
לפני 4 שנים. 26 בדצמבר 2019 בשעה 13:12
לאקי לואי
לואי הגאון תענוג לראות את הדיאלוג בינו לבין אישתו על חור התחת.
למה התנהגת מוזר כשהכנסתי לך אצבע לתחת,
למה הכנסת לי אצבע לתחת?
אני לא יודעת,
אתה יודע אנשים עושים את זה לפעמים.
עשית את זה בעבר?
כן הרבה.
כן אידיוט אני אחות, אני עושה את זה לחולים.
והיום עשיתי את זה וחשבתי אולי לואי אוהב את זה.
טוב אז אני לא, ואל תעשי את זה יותר.
אבל אתה רוצה לדחוף את הזין לתחת שלי?
מי אמר את זה?
כל הגברים מפנטזים לזיין נשים בתחת, לא?
אני לא.
אתה מילימטר מהמקום הכי נפלא ביקום,
למה שתרצה להיכנס לחור התחת המיובש של מישהי?
טוב אתה מעליב את חור התחת שלי.
אני בטוח שחור התחת שלך נפלא, למרות שמעולם לא ראיתי אותו.
אתה יודע מה אתה צריך, אני אשתך ואתה צריך לראות את חור התחת שלי.
אתה צריך לדעת הכל עלי
מה היה קורה אם הית צריך לזהות אותי?
את מכוונת שאם היתה לך תאונה והשיניים שלך היו נהרסות וחור התחת שלך היה שורד?
טוב אני אעיף מבט.
מרים את החצאית ומביט בחור התחת, טוב עכשיו...
אין שום סיכויי, תשכח מיזה.
לפני 4 שנים. 7 בדצמבר 2019 בשעה 20:43
הכל סובב סביב גבולות.
דרושים לנו גבולות מול העולם.
אבל יש כמה גבולות שמסוכן לחצות, אבל אם אתן מוכנות להסתכן,
הנוף מהצד השני, מרהיב.
לפני 5 שנים. 20 בנובמבר 2019 בשעה 5:16
בוקר טוב,
מה שלומך?
אם יש לך ערוץ שמונה ממליץ לך לראות את הפרק השני של יורם יובל על המוח.
ותקציר - במוח יש לנו איזור שמכונה lost המקום שמעבד פרידה, פרידה היא תהליך שחייבים לעבור אותו הכאבים במוח הם כמו כאבים של כוויה, אנחנו צריכים להוציא מאיתנו את כל החוויות הרגשות השינויים הביולוגים שאותו אדם השאיר בנו, וזה תהליך כואב, כואב עד מוות, אבל הוא טיבעי חייבים לעבור אותו ומי שלא עובר אותו זה אומר שמשהו בו לא נורמאלי.
ועוד דבר, אהבה זה דבר כואב, נקודה.
באהבה
לפני 5 שנים. 12 בנובמבר 2019 בשעה 15:28
אני אוהב את זה מלוכלך, מותק.
לפני 5 שנים. 12 בנובמבר 2019 בשעה 7:18
בסוף יהיה טוב
ואם לא טוב, אז עדיין זה לא הסוף.
ג׳ון לנון.
לפני 5 שנים. 7 בנובמבר 2019 בשעה 20:42
אם את חושבת שהפה שלך נועד לאכול ארוחת ערב את טועה.
הפה שלך נועד לזרע שלי שיציף אותו מהשפתיים ועד הגרון.
אם את חושבת שהכוס שלך נועד לעשיית פיפי את טועה.
הכוס שלך נועד בשלמותו מהשפתיים ועד הרחם לאצבעות שלי לזין שלי ללשון שלי.
אם את חושבת שהתחת הלבן שלך נועד לישיבה, את שוב טועה.
התחת הלבן שלך נועד לשוט שלי שיהפוך אותו לאדום ואחר כך לכחול.
אם את חושבת שהעיניים שלך נועדו לראות ים חולות ושמיים, את ממש טועה.
העיניים שלך נועדו להביט רק בי בהערצה.
את שיפחה
וכל מהותך כל תא בגופך נועד עבורי.
לפני 5 שנים. 7 באוקטובר 2019 בשעה 20:58
עצוב אבל יפה כמוך.
הקרנבל הסתיים,
היו שלום, תענוגות הבשרים.
בארץ החלומות, בארץ החלומות
הנפלאים אי שם למטה
גן העדן עלי האדמות,
מכנים אותו, אישה.
החיים עכשיו כמו חלום,
במובן הזה שהכל בחלום הוא
אותו הדבר אבל גם לא אותו הדבר.
מוכר אבל זר.
התקופה איתך היתה כמו בועת סבון
בועת סבון שנולדה על רוח מערבית קלה.
ואיזו דרך עברנו אבל עכשיו הכל גמור.
כל מה שיבוא עכשיו יהיה רק חלום
של מה שהיה בעבר.
לפני 5 שנים. 27 בספטמבר 2019 בשעה 16:24
אתן יכולות למצוץ כמה זין שבא לכן.
מבחינה קוסמית,
כמה שיותר מציצות,
טובות לאנושות כולה.