|
|
|
אנחנו חיים בעולם של משוגעים.
כולם פסיכיים, כולם גבוליים,
רובינו מוכיי חרדות ודיכאונות
דימיונות שיגעון גדלות, בעולם
נורמאלי היה צריך לאשפז
את כולנו בארברנאל.
לפני הקורונה וביבי, עוד היה מעטה
של שפיות ומעטה דק של נורמאליות מעל הטירוף
אבל עכשיו כל ההזויים ו הפסיכים מרימים את ראשם
כל מפגש אנושי הופך להזויי לבילתי שפויי.
יש מעטים ברי מזל שמצאו איים של שפויות בעולם המטורף הזה, אני על האיים שלי שומר היטב.
הכל סובב סביב אנשים.
כל דבר בחיים האלה ששווה משהו.
לא ייתכן לחיות לבד.
ולא צריך לחיות לבד.
צאו תפגשו תחיו. אתם חייבים את זה לעצמיכם.
היא קשורה עירומה על קוביה.
בשר חשוף, לאור ירח.
משחקי השליטה הם סם עבורי.
אני מצליף בה, היא רגישה מידי מכדי לסבול.
היא אסירה בתוך הגוף שלה, אין לה ברירה.
אני לוקח את הנפש שלה, למסע.
הרחק מהגוף מהעבר, מהעיר השחורה.
בואי ניסע כעת, שנינו כל עוד קיימת בנו נפש.
K
היום כשיש איסור על עיסוק בהורדת שיער נתחיל לראות נשלטות עם שיער בערווה ובבית השחי?
תמיד אהבתי את שנות השיבעים אבל עד הכוס.
אבל האמת שאני חולה על כוס שעיר, את שנות השיבעים אני אוהב בגלל הערווה.
מה יש בסצנה הזאת שכל כך אהובה עלי?
יש בה הכל.
אוהב הדדיות השילוב הזה בין אצבע בתחת לסקס, תענוג.
ספרתי הרגע את מספר הפעמים שנשלטת כותבת בפרופיל שלה את המילה ״לא״ נשברתי בחמש עשרה, רוב הפרופילים כאן כאלה השליליות חוגגת המילה ״לא״ מככבת, לפחות זה נגמר תמיד ״בכן אדוני״.
