איש לבד

מי שמהסס אבוד.

אנחנו לא יכולים להעמיד פנים שלא אמרו לנו.

כל החכמים הזהירו אותנו מפני בזבוז הזמן שלנו.

שמענו את המשוררים המחורבנים שמאיצים בנו למצות כל יום.

אנחנו צריכים לעשות את הטעויות שלנו.

אנחנו צריכים ללמוד את הלקחים שלנו.

אנחנו צריכים לטאטא את האפשרויות של היום מתחת לשטיח של מחר עד שלא נוכל יותר.

עד שסוף סוף נבין למה התכוון המשורר.

שמוטב לדעת מלתהות.

שמוטב להתעורר מלישון.

ושאפילו הכישלון הגדול ביותר אפילו הטעות המרה ביותר שאין ממנה דרך חזרה, עדיפה על פני לא לנסות כלל.

אני והחגים לא ממש חברים, לא אוהב את כל הדביקות המשפחתית או את ההמוניות שבחגים, אני גם לא חלק מהעדר שעומד בפקקים בחג, בחגים אני מסתגר בביתי הרחק מההמון ומתמסר לנגינה ולאימוני יוגה, הדברים שמחברים אותי עמוק פנימה אל הנפש.

זהו.

תחושה קשה ומועקה, אחר הצהריים בבית קפה ברחוב בזל סיימתי מערכת יחסים שנמשכה לסירוגין מספר חודשים, עצוב לי על האישה המדהימה והמיוחדת שעזבתי, אהבתי אותה לקחתי את כל האחריות עליי, על חוסר יכולתי להיות בקשר, לא נמשכתי אליה ולא באשמתה סקס ונילי לא יכול לספק אותי וזה עצוב, במקצוע שלי אני מוקף בנשים ובהרבה הזדמנויות ליחסים ובסופו של יום אני חסום בפני רובן, המוח שלי נישרט ולא יכול להנות מסקס ונילי רגיל, כשהיינו במיטה לא היה לסקס את הווייב שאני צריך מהר מאוד המשיכה הסתיימה, 

עוד שלב בהתבגרות בהתפכחות ובמודעות העצמית, אני אוהב סקס אחר מרגש ועוצמתי והמחיר הוא בפניה לקהל של נשים מצומצם בהרבה יותר,

ואצלי סקס ובדסמ ויחסים חייבים לבוא ביחד, 

הכל טובה,

היי שלום ונילית, אתגעגע.

בעיר זרה רחוקה, מישהי שוכבת במיטה וחושבת עלי, גופה רחוק מגופי והיא מבצעת בו אוננות של נחומים, זה כל מה שהיא יכולה כדי להסביר לו. אני מתגעגע אליה אומרים שהגעגוע הוא נקודת הג׳י של האהבה, אצלי לילה אצלה בוקר, אנחנו אוהבים במשמרות.

ועוד מעט העננים ינמיכו את תקרת השמים החורף יגיע, אני אבוא אליה כמו מלך, סולטן של כאבים, לא אתן לך לקפוא לא נגועה באכסדרת הנשים של הרמוני.

אני אעוט אליה כמו עטלף פרי שמסתער על התאנה, הקופידון שלי יירה את קילוחי העונג אל תוך חלל ביטנה, השוט שלי יתפוצץ כמו זיקוק על ישבנה.

ובנתיים אני מתפלל שהשם שלה יהבהב על פני שמי הנייד הכחולים כשאני שם אותו על רטט.

השיר הזה מוקדש לחברה יקרה (מהטובות והיפות שנמצאות איתנו) שחזרה מניו יורק.

כמה טוב שחזרת דיאה.

" מי שעוזב את שהוא אוהב
יפרוש את חפציו ואת דבריו ליד החלון
ויאמר, זה כל מה שהיה לי.

מי שעוזב את שהוא אוהב
הניסים יקרו לו במהופך
כל יין יהפוך לדם
וכל לחם לאבן
וים סוף לא יבקע לחיים חדשים,
אלא ישאר שלם כזכרון
שאין לעבור אותו, שבו יטבע."
יהודה עמיחי

היתה לי אהבה והיא הסתיימה. השיר הזה מוקדש לה.

next

לכבוד הפגנת המורים אני בעדכם, אבל הייתי שמח אם הייתם מזמינים את רוג'ר וולטרס שישיר את ההמנון שלכם. ואיך אמר וודי אלן מי שלא יודע לעשות כלום הופך למורה ומי שלא יודע ללמד נהיה מורה להתעמלות.
בהצלחה בהפגנה.

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone!
All in all it's just another brick in the wall.
All in all you're just another brick in the wall.

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone!
All in all it's just another brick in the wall.
All in all you're just another brick in the wall.

"Wrong, Do it again!"
"If you don't eat yer meat, you can't have any pudding. How can you
have any pudding if you don't eat yer meat?"
"You! Yes, you behind the bikesheds, stand still laddy!"

בר רפאלי צודקת, עדיף ניו יורק על תל-אביב, וברור שעדיף לחיות בניו יורק מאשר בישראל.
מאוד אהבתי את הגיגיה של דנה ספקטור בקשר ליופי החולף,
"מדוע מתחשק לי להריץ את הזמן 40 שנה קדימה רק כדי לראות את פרצופה החתולי והמנומש של הגברת רפאלי מקבל את איכות דג הסול המצומקת והמרירה של נשים שתמיד הסתמכו יותר מידי על יופיין."

אוי דנה כמה שאת צודקת, אבל שתדעי לך שמנקודת הראות של הגברים הכוסיות היפות לעולם אינן מזדקנות. גם בגיל שיבעים אנחנו נצא לרחוב ונביט בבנות היפות בשנות העשרים באותם עיניים רעננות ורעבות של בחור בגיל עשרים. ותמיד ידמה לנו שאלו בדיוק אותן הכוסיות שראינו בצעירותינו.
כוסיות אינן מזדקנות הן מתחלפות.

"יש הרבה מאד נשים שנמשכות אל גברים עריצים, כמו פרפרים אל האש. ויש נשים שהכי זקוקות לא לגיבור ואפילו לא למאהב סוער, כי אם, יותר מכול, לידיד, אתה שתזכור כשתגדל: מן הנשים חובבות העריצים תתרחק ובין אלה המחפשות ידיד תנסה לאתר לא את אלו שזקוקות לידיד מפני שאצלן קצת ריק, כי אם את אלה שנהנות גם למלא אותך, ותזכור שידידות בין אישה לבין גבר היא דבר יקר ונדיר הרבה- הרבה יותר מאשר אהבה: אהבה היא בעצם דבר די עבה ואפילו מגושם בהשוואה לידידות. ידידות כוללת בתוכה גם מידה של עדינות הנפש, ושל הקשבה ונדיבות, ושל חוש מידה משוכלל"
מדבריה של אמא של עמוס עוז אליו כילד בסיפור על אהבה וחושך.

גבר מכיר בחורה במועדון לילה הם הולכים לשרותים והבחורה מוצצת לגבר. אחרי שהגבר גומר לה בפה, הבחורה אומרת לו אם היית ג'נטלמן לא הייית גומר לי בפה, הגבר עונה לה, אם היית ליידי לא היית מדברת עם פה מלא.

בוקר טוב לכולם.
הכי טוב לצחוק בבוקר.