ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איש לבד

מחשבות
לפני 8 שנים. 11 בנובמבר 2016 בשעה 14:59

"Master Song"

I believe that you heard your master sing
when I was sick in bed.
I suppose that he told you everything
that I keep locked away in my head.
Your master took you travelling,
well at least that's what you said.
And now do you come back to bring
your prisoner wine and bread?
You met him at some temple, where
they take your clothes at the door.
He was just a numberless man in a chair
who'd just come back from the war.
And you wrap up his tired face in your hair
and he hands you the apple core.
Then he touches your lips now so suddenly bare
of all the kisses we put on some time before.

And he gave you a German Shepherd to walk
with a collar of leather and nails,
and he never once made you explain or talk
about all of the little details,
such as who had a word and who had a rock,
and who had you through the mails.
Now your love is a secret all over the block,
and it never stops not even when your master fails.

And he took you up in his aeroplane,
which he flew without any hands,
and you cruised above the ribbons of rain
that drove the crowd from the stands.
Then he killed the lights in a lonely Lane
and, an ape with angel glands,
erased the final wisps of pain
with the music of rubber bands.

And now I hear your master sing,
you kneel for him to come.
His body is a golden string
that your body is hanging from.
His body is a golden string,
my body has grown numb.
Oh now you hear your master sing,
your shirt is all undone.

And will you kneel beside this bed
that we polished so long ago,
before your master chose instead
to make my bed of snow?
Your eyes are wild and your knuckles are red
and you're speaking far too low.
No I can't make out what your master said
before he made you go.

Then I think you're playing far too rough
for a lady who's been to the moon;
I've lain by this window long enough
to get used to an empty room.
And your love is some dust in an old man's cough
who is tapping his foot to a tune,
and your thighs are a ruin, you want too much,
let's say you came back some time too soon.

I loved your master perfectly
I taught him all that he knew.
He was starving in some deep mystery
like a man who is sure what is true.
And I sent you to him with my guarantee
I could teach him something new,
and I taught him how you would long for me
no matter what he said no matter what you'd do.

I believe that you heard your master sing
while I was sick in bed,
I'm sure that he told you everything
I must keep locked away in my head.
Your master took you travelling,
well at least that's what you said,
And now do you come back to bring
your prisoner wine and bread?

לפני 8 שנים. 1 באוקטובר 2016 בשעה 13:29

יש סיבה שאני מעדיף להיות לבד לא כי טוב לי להיות לבד,

אני מפחד שאם משהיא תאהב אותי וזה יהרס, אני אולי לא אעמוד בזה.

קל יותר להיות לבד.

כי מה קורה שאנחנו מגלים שאנחנו זקוקים לאהבה, ואין לנו יותר אהבה. מה קורה שאוהבים ונשענים זה על זו, מה קורה שאם מעצבים את החיים על פי האהבה שלנו, ואז הכל מתפרק.

האם אני יכול לעמוד בסבל כזה?

איבוד אהבה הוא כמו גסיסה, ההבדל היחידי הוא שגסיסה מסתיימת במוות, אבל ל זה יכול להמשך לנצח.

לפני 8 שנים. 24 בספטמבר 2016 בשעה 13:05

אנחנו מתייחסים להתחלות בצורה
מאוד רומנטית.
התחלה חדשה, דף חדש,
אינסוף אפשרויות נפתחות לפנינו
אבל לא משנה
לאיזו הרפתקאה אנחנו נכנסים,
אנחנו עדיין נשארים אנחנו.
אנינו מביאים את עצמינו
לכל התחלה חדשה בחיים.
אז כמה שונה זה כבר
יכול להיות?
זה מה שכולם מבקשים
דף חדש, התחלה חדשה.
כאלו שזה יהיה קל יותר,
אין שום דבר
בלהתחיל מחדש
באמת שום דבר.

לפני 8 שנים. 10 בספטמבר 2016 בשעה 15:34

כשאנחנו אומרים שאנשים לא משתנים

זה מצחיק את המדענים.

בגלל שהשינויי הוא הקבוע 

היחיד שקיים במדע.

אנרגיה, חומר.

משתנים תמיד.

משנים צורה, מתמזגים, 

גדלים, גוססים.

הדרך שבה שאנשים מנסים לא להשתנות

היא הנוגדת את הטבע.

הדרך שבה אנחנו 

נאחזים בדברים שהיו בעבר

במקום להניח להם להיות כמות שהם.

כמו שאנחנו נאחזים בזכרונות ישנים

במקום ליצור זכרונות חדשים.

כמו שאנו מתעקשים להאמין,

למרות כל ההוכחות המדעיות,

שהכל קבוע בחיינו.

השינויי מתמיד.

איך אנחנו חווים את השינויי?

זה תלויי רק בנו.

אפשר לחוות שינויי כמוות

או תחושה של סיכויי 

נוסף בחיים.

אם נרפה את האחיזה ונזרום,

נוצף באדרנלין.

כאילו בכל רגע

נוכל לפתוח דף חדש

החיים שלנו.

כאילו בכל רגע...

נוכל להיוולד מחדש.

 

לפני 8 שנים. 7 בספטמבר 2016 בשעה 17:44

אחרי שעזבת את גופי בחצות

אני מבצע בו

אוננות של ניחומים

וזה כל מה שאני יכול

להסביר לו

בינתיים.

לפני 8 שנים. 2 בספטמבר 2016 בשעה 18:31

ראיתי הרבה נשלטות מורעלות
וכולן מכורות לשליטה.
היא חשובה להן יותר
מאוכל, יותר משינה.
היא הופכת לדבר
הכי חשוב.
הדבר היחיד.
מה שהן לא יודעות
שהחיים בהיי הזה
יכולים לטרוף אותן בעודן בחיים.
יש כאלה שמחזיקות מעמד
ויוצאות מזה בסדר.
הן שורדות בלי שהשפיות
שלהן תיפגע.
הן הופכות לנשים טובות יותר
וחזקות יותר.
הבחירה בידך...

לפני 8 שנים. 1 בספטמבר 2016 בשעה 4:43

לפעמים הדרך לנצח ולהביס את אויבינו
היא להפסיק להאבק בהם.

וזה נכון גם לאויבים שנמצאים פנימה בתוך הנפש שלנו.

לפני 8 שנים. 20 באוגוסט 2016 בשעה 18:29

אנחנו תמיד מתכננים את העתיד

מחכים לסיום התואר, לחתונה 

לגדילת הילדים, לתפקיד הבא.

אבל לעיתים נדירות כשאני יושב 

מול אישה ולהלב מחסיר פעימה

ואני יודע שזה פשוט זה

אני יודע  שהמחר הגיע 

ושהעתיד באמת כאן.

לפני 8 שנים. 5 באוגוסט 2016 בשעה 15:58

המוות נמצא סביבנו כל הזמן

החיים בכל רגע ורגע נמצאים על זמן שאול, וכל אדם שאנחנו נותנים לעצמינו לאהוב יאבד לנו בזמן כזה לאורך חיינו.

מהסיבה הזאת אני מכיר אנשים שלא טורחים להתחבר בכלל,

אבל רובנו דואגים להדחיק את העובדה הזאת, להרחיק מעצמנו כל אובדן הכי רחוק שאפשר ולהתמסר לאהבה.

לפני 8 שנים. 22 ביולי 2016 בשעה 18:10

את לא בודדה בחשכה

ידי נוגעת בך, את לא לבד

אנחנו נולדים לבד ומתים לבד

אבל באמצע יש מי שיהיה לידך 

תעצמי את עינייך בשלווה 

את יכולה לישון בשקט

אגן עלייך בשנתך

לכולם מגיע לעצום את העיניים

ולישון.