“שליטה היא סוג של שנאה, כעס, איבה. איך אתה יכול אפילו לחשוב לשלוט באדם שאתה אוהב? היית שמח לראות את האדם האהוב עליך חופשי לחלוטין, עצמאי; לאפשר לו יותר אינדיבידואליות. זו הסיבה שאני קורא לזה הפרדוקס הגדול ביותר: הם ביחד עד כדי כך שהם כמעט אחד, אבל עדיין, באחדות הזו הם אינדיבידואלים. האינדיבידואליות שלהם אינה פוחתת; היא משתפרת. הם מעשירים זה את זה בכל הנוגע לחופש שלהם.
אנשים ילדותיים שמתאהבים, הם הורסים זה את החופש של זה, יוצרים שעבוד, עושים כלא מהיחסים.
ואילו אנשים בוגרים אשר מתאהבים, עוזרים זה לזה להיות חופשיים; הם עוזרים אחד לשני להרוס כל מיני שעבודים קודמים. וכשאהבה קיימת ביחד עם חופש נוצר שם יופי בלתי נתפס. כאשר אהבה קיימת ביחד עם תלות, נוצר רק כיעור.
זכרו, חופש הוא ערך גבוה יותר מאהבה”.
אושו
טקסט מעורר מחשבה, אבל בבדס״מ כמו שאני מכיר, השליטה משחררת ולא כולאת.
