סקס הוא היצר החזק ביותר שלנו. חזק יותר מרעב.
אפילו ברגעים הכי קיצוניים, אנשים ויתרו על לחם בשביל מגע מיני.
למה? כי ההנאה האדירה הזאת לא נולדה סתם – היא מהלך ביולוגי מדויק.
הטבע רצה שנהיה משועבדים לרבייה. כי בלי התרבות – אין המשך.
אבל כדי לשרוד בעולם פראי, יצר המין לבד לא מספיק.
אנחנו צריכים גם יצר אלים, כוחני, לפעמים אפילו רצחני.
זה לא עיוות – זו הפיזיקה של החיים.
החיה שבלעדיה תמות, תלחם. תשלוט. תכאיב. תהרוג.
הבדל בין חיה לאדם?
החיה מזדיינת כדי להתרבות.
האדם – בונה מזה עולם שלם.
האהבה שלו מתערבבת בחושניות, ההנאה שלו עטופה בכאב.
הכוח, השליטה, הכניעה – כולם מקבלים טקס, שפה, משחק.
BDSM הוא המקום שבו שני הכוחות הכי פראיים – מין ואלימות – נפגשים.
אבל במקום להשתולל, הם נעשים מדויקים, מכוונים, מוסכמים.
זו לא בריחה מהאינסטינקט – זו כניסה לתוכו בעיניים פקוחות.
זה לא פנטזיה – זו האמת בלי סינון.
וכשזה נעשה מתוך רצון הדדי, הקשבה, עומק –
האלימות עצמה מתהפכת:
היא כבר לא הרס, אלא חקירה.
היא לא איום, אלא שער.