כשאתה צעיר, אתה לא יודע מה טוב בשבילך. אבל אתה יודע מתי אתה נסחף, קשה לומר איך זה קרה ומה גרם לזה, אבל אתה יודע שאתה רוצה עוד.
לפעמים יוצא לי לחשוב על האהבות העבר שלי, ועל ההתחלות שלהן, ככל שההתחלה מלאת תשוקה יותר היא זכורה חזק יותר.
האהבה הראשונה שלי הייתה ממבט ראשון לחלוטין. אולי פעם ראשונה שראיתי אישה שלטעמי. בהירה עם שיער שטני, גבוהה עם פרצוף הורס, עיניים ירוקות גדולות שחודרות לנשמה, קול עדין ופלרטטני. אופי מתנשא מעט, רעה, אבל ממכרת.
ועם כל המתחרים מסביב לא ראיתי בעיניים. כי ידעתי שאני שווה הכי הרבה, אני לא הייתי ילד אלים, לפחות לא פיזית. אבל שנון, חד והכי חשוב ידעתי להקשיב. להכל.
לא נקטתי באמצעים. דרסתי את כל מי שמסביב עד שקיבלתי את מה שרציתי. והיא אהבה את זה. ילדה רעה צריכה מישהו שישרוף יערות בשבילה. ואני נהנתי להיות האדם הזה כל עוד זה בשבילה.
עברו כמה חודשים שאני באופוריה, כל רגע לידה מרגיש נכון, מוכן לעשות הכל בשבילה, זה כלכך מובן מאליו מבחינתי שאין פה אפילו מחשבה. אני אשרוף כל חברות וכל אדם שפוגע בה. היא הסיבה שאני קם בבוקר בפחות משנייה. כל דקה איתה זאת זכות. כלכך הרבה רגש. כלכך הרבה הקרבה… חבל שלא סיפרו לי איך זה ירגיש לראות אותה יושבת על גבר אחר במסיבה.