אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

תובנות באות בלילה

כותבת את עצמי, את המחשבות , הערעורים וכמובן הסטיות .. ולא חסר .
לפני שנתיים. יום חמישי, 7 בנובמבר 2024 בשעה 10:54

תמיד אהבתי את סוג הגברים שיודעים מה הם רוצים, בשלים נפשית ורגשית.
לא מושפעים מדעות אחרות, לא זזים מילימטר מהאמת שלהם .
דומיננטים ,החלטיים , סוחפים , ולגמרי ממגנטים .. כאילו מן צורך לא מוסבר להיות בסביבה שלהם , לנסות להתקרב כמה שיותר .
כבר משיחה ראשונה מזהים אותם, את הביטחון הקורן וכמובן את השליטה שבאה לגמרי בטבעיות ובלי מאמץ כאילו זה טמוע בהם , מן אופי כזה שקשה לעמוד בפניו .

לא אהבתי את אנשי העטיפות בכאילו , גם נורא קל לזהות אותם . ( דוגמא הכי נפוצה בבלוג שלי - זאבים וכלבלבים)

אני מהסוג שאוהבת שמציבים לה עובדות , לא שואלים - לוקחים ,פשוט מחליטים וזה מה שיהיה . הכי סקסי בעולם בעיניי .

בתור אישה דומיננטית ביום יום , חיפשתי לשחרר ולתת למישהו את המושכות ועד היום לא מצאתי את זה שיוריד אותי על 4 .
מאמינה שיש המון כמוני , נשים שהן נשלטות עמוק בפנים , פשוט הן מעולם לא פגשו את האדם הנכון והמתאים להן.

חיפשתי את הדבר האמיתי-
זה שיגרום לכל כולי להתמסר ,
שבזמן שאני איתו אני אכבה את המוח ,
שבזמן שאני איתו שום דבר אחר לא חשוב , זה רק אני והוא בעולם שיצרנו , העולם שלנו .
שייצא איתי למסע עד הקצה ,
זה שאני אפקיד בידיו את השליטה בגוף ובנפש ,
זה שישמור עליי וארגיש הכי מוגנת שיש.



מהמבט הראשון הבנתי.. הבנתי שזה אתה.
הבנתי שאתה תדע לעשות את הכל בצורה שאני אתנתק מהכל ואתחבר אליך,
הנשימות שלך, המבטים החודרים שלך,
הקול המהפנט שלך , כי פשוט ידעת איך לכבות לי את המחשבות ולקחת ממני את מה שאתה רוצה מרצון.

לגמרי מכורה ❤️

 

 

לפני שנתיים. יום שני, 7 באוקטובר 2024 בשעה 5:51

תמונה שלא יוצאת מהראש.. 

אצלי זאת תמונה מה8.10 ממש יום אחרי..

תמונה אחת ... שהתלבטתי המון - או שאנחנו תמימים , או טיפשים .. כי אין דרך אחרת להסביר את התמונה הזאת .

 

מחבל, שרצח/אנס/שרף - פצוע! שוכב בבית החולים.. מחובר לאזיק למיטה, ולידו יש מגש עם צלחת וסכום.. ומיני קוטג' תנובה. פאקינג מיני קוטג' . 

מצמצתי לפחות 20 פעמים להבין אולי אני הוזה .

היתכן? 

וכן ...אכן התמונה אמיתית. טיפלנו בו והאכלנו אותו בזמן שבטח באותו הזמן קברו את האנשים שהוא רצח. 

 

מאז לא אכלתי קוטג'... קוטג' עושה לי בחילה . בידיוק כמו שהתמונה עשתה לי. 

 

עברה שנה מאז. בידיוק שנה.. והמסקנות? 

לא יודעת מהן המסקנות של מי שיושב בכיסא ,

אבל המסקנה שלי היא אחת ויחידה . 

רק כח. לדבר באותה השפה.. שפת האכזריות! בלי רחמים.

 

לא נשכח ולא נסלח❤️‍🩹💔

 

 

*למודאגים .. המחבל 3 שעות אחרי התמונה כבר לא שכב במיטה בבית חולים*

 

הפוסט נועד להמחיש את הבעיה הגדולה יותר במדינה שלנו. לקרוא בין השורות . 

 

לפני שנתיים. יום שבת, 28 בספטמבר 2024 בשעה 19:12

ידעתי שאני אתחרט על זה וכמה שזה יכאב לי אחר כך, בכל זאת לא יכולתי להתאפק.

לא יכולתי ולא רציתי.

התחושה הזאת שסוחפת אותך, מעיפה את הלב אלף קילומטר למעלה ולמטה ומטלטלת את כל העולם שלך חזק. התגעגעתי לרגש ,התגעגעתי לכאב.

ההנאה והכאב שמעורבים זה בזה בלי יכולת להפריד ביניהם, אבל בעיקר כאב, הכאב הוא המהות.
התחושה שמלווה אותי כל חיי והפכה להיות הזהות שלי, מי שאני. כאב שרק כשהוא חזק ומטלטל ומפרק לאלף חתיכות, רק אז אני יכולה להרגיש קיימת.

עוד הצלפה , עוד חניקה , עוד יד חזקה שאוחזת בכח .. מפעיל את כל הכפתורים ובמקום לברוח.. אני נהיית יותר ויותר רטובה .

אי אפשר להסביר במילים את התחושה, להיות נתונה לחסדיו.. לתת לו את השליטה עליי.. שהוא מבין מה אני צריכה וחייבת.

😍😈

 

*הושמד*

לפני שנתיים. יום חמישי, 19 בספטמבר 2024 בשעה 14:24

אני מחכה לו בחדר 

ובזמן שהוא סקר את גופי הוא מחייך לעצמו חיוך אפל, מביט בי ואני מסתכלת מלמטה הוא מדבר עם העיניים עם מבט של "התקרבי אליי.."

הוא מסמן לי ואני נעמדת ולוקחת מספר צעדים לכיוונו

הוא מעביר את אצבעותיו בעורפי, מושך בשער מלפף אותו על היד וסביב הצוואר שלי וחונק אותי,

אני נאנחת ..הוא לא האמין לי שסיפרתי לו מה מרטיב ומעורר אותי.. מן כפתור שמדליק את כולי ושולח אותי לעולמות אחרים,

הוא מעביר את אצבעותיו בין רגליי, בין רגלי הרכוש שלו ומגלה כי לא שיקרתי,

אני מגלגלת עיניים מחייכת מעט

"אמרתי לך"

"ואני אמרתי לך לא לדבר "

הוא אומר בחזרה ומכניס  שני אצבעות לפי,

"נקי אותן"

ואני שואבת אותן פנימה עד הסוף

"רואים שהתגעגעת זונה קטנה"

ואני מהנהנת.

משתדלת בתקופה שאנחנו יחד לא להביע רגשות יתר,שומרת על עצמי. אבל בפנים הכל מבעבע .

הוא מעביר אצבעותיו על גופי, מלטף לי את הראש,

נשימותי מתגברות ואני מזכירה לעצמי לשמור על איפוק.

הוא מושך אותי אל המיטה, מתגרה בי מעט,

מעביר אצבעותיו על הדגדגן,

לוחש לי בשקט מה הוא רוצה שיקרה עכשיו בקול מקפיא,

מספר לי איך הוא הולך לסמן אותי ולצייר עליי ערפיליות וכוכבים,

אני נושכת שפתיים נזהרת במילותי.

ידו נשלחת אל צווארי והוא יודע שזה מעורר אותי עוד יותר.

אחרי שסימן אותי הוא חיבק אותי חזק וליטף לי את הראש והחזיר לי את הנשימות לסידרן.

האינטואיציה שלי לגמרי הייתה נכונה. 

השיטוט הרנדומלי עם הכי מזל נקרא לזה.

כל מפגש ומפגש אני מגלה את זה .. עלייך . 

 

הכל חדש לי , כן לפעמים גם מבהיל ומוזר, אבל איכשהוא איתך זה מרגיש נכון . 

 

איפוק , שליטה ... לגמרי סקסי 😈

ואני יודעת שיש לך מחשבות מלוכלכות ... כמעט כמו שלי, רואה את זה בעיניים שלך שמסתכלת מלמטה . 

 

תודה עלייך 

 

 

 

 

לפני שנתיים. יום ראשון, 15 בספטמבר 2024 בשעה 18:11

האנשים , החוויות , הריגושים , האהבות והאכזבות.. הם בעצם הפרקים של הספר .. שהופכים אותו לסיפור שלנו.

תעשו לעצמכם טובה... תיהיו סופרים טובים . 

שבסוף .. תפתחו את הספר ותציצו בו.. יהיה לכם כייף לקרוא  (זיכרונות) 

 

אין פזמון , תרקדו 😁

 

 

לפני שנתיים. יום שלישי, 10 בספטמבר 2024 בשעה 18:20

 

אני מקשיבה לו להכל, זה הסוד,
לדייק בכל דבר ולהיות תמיד חדה מולו.
ללמוד אדם מצריך כישרון והתמדה ועיקביות.. ירידה לפרטים הכי קטנים.
זה הבעות פנים.. מבטים וטון דיבור מסויים שמשתנה כל פעם .
(האמת? זה או שיש לך את זה.. או שלא .אופי מסויים)

זה להבין שלכל מילה , שיר , שאלה,תמונה -יש משמעות .

אני אוהבת שהוא מעמיד אותי במקום,
מנער אותי ונותן לי בטחון- בטחון שזה הולך לכיוון הנכון,
שלא משנה מה אנחנו בזה יחד, יד ביד 
שהוא שומר עליי . 
מספיק רק מבט חודר בעיניים,
ואז אני שלו יותר מאי פעם.

 

❤️

*הושמד*

לפני שנתיים. יום ראשון, 8 בספטמבר 2024 בשעה 7:55

"הפחד באהבה זה לאבד שליטה, והסוד בחיים זה לאבד שליטה ולהיות בשליטה" 

הטירוף - הוא שונה מאדם לאדם.. אבל כל אדם שחווה את הטירוף הזה פעם אחת , יזכור אותו לתמיד .

"אנחנו אף פעם לא מאושרים , אבל תמיד זוכרים שהיינו" 

הזיכרון לא יתן לנו מנוחה, לזכור איך הרגשנו באותו רגע - זה הדלק שיניע אותנו לחוות את זה שוב ושוב, כי איך אדם יכול להפסיק לנסות להשיג את ההרגשה הזאת פעם נוספת? 

האדרנלין זורם , מרגישים על גג העולם. עילוי.

טירוף, תשוקה, תאווה, אדרנלין , פחד, ריגוש שיא , המכנה המשותף לכל הרגשות האלו הוא: להרגיש חי . ואת זה..אף אחד לא ירצה לפספס.


"He's out his head, I'm out my mind
We got that love, the crazy kind
I am his, and he is mine
In the end, it's him and I, him and I"

 

לפני שנתיים. יום שישי, 6 בספטמבר 2024 בשעה 11:07

מה זה אומר, להיות שלו?

לבחור להתמסר , לבחור לסמוך , לבחור להעניק את המושכות והשליטה לאדם המדויק בשבילי.

לדעת לשחרר , לנתק כל מחשבה שאני איתו , כי הוא יודע מה הכי טוב בשבילי ,ולהיות לגמרי שלמה עם זה .


לשים את עצמי במקום הכי פגיע, אבל להרגיש הכי בטוחה שאפשר.

להיות שלו, שייכת לו, כפופה לרצונות ולהחלטות שלו.

להיות שלו זה- 

לחכות בקוצר רוח למפגש הבא,  ולמשימות שלו.

לתת לו להוביל אותי, קדימה, כל הזמן קדימה .

לקרוא בשקיקה את המילים שלו, לדעת שתמיד הוא שם . בטוב וברע.  שולט , איש סוד , חבר טוב .

לחכות בקוצר רוח שיקרא לי בשם שלי , שהוא העניק לי .

שימיס אותי מבפנים
תודה עלייך ❤️

 

🐯🐯

 

לפני שנתיים. יום רביעי, 4 בספטמבר 2024 בשעה 11:08

כלבלבים רעבים תמיד יחפשו את הטרף הבא שלהם .

ומשום מה, ארנבת ששייכת לזאב .. הרבה יותר מושכת . 

לא יעניין אותם שהזאב כבר תפס אותה , והוא משייך ומסמן אותה ,הם יחכו בשקט שהזאב יהיה עסוק .. וינסו לגנוב את הארנבת. 

ינסו להקסים אותה , למכור לה אשליות .. הכל כדי שתלך איתם ותעזוב את הזאב שלה .

ארנבת חכמה ואינטליגנטית תבין מהר את התחבולה , שמי שמשחק ככה- הוא לא יותר מכלבלב בתחפושת של זאב.

אבל זה משחק.  החוקים פרוצים ."זאבים" תמיד ינסו לצוד ולגנוב,  כי מה שאסור תמיד יותר מושך . 

 

אז.. אתה זאב או בעצם כלבלב? 

 

לפני שנתיים. יום שני, 2 בספטמבר 2024 בשעה 16:00

מסע הוא מעבר בנקודות שונות , צבירת חוויות , המסע יהיה עם עליות ומורדות ותמיד צריך לתקשר בכל נקודה ונקודה כי ככה המסע טוב יותר.

במסע שלנו יש נקודות ציון .

נקודות קטנות שצריך לחבר כדי שהתמונה תתבהר.

וכל נקודת ציון היא פסגה קטנה משל עצמה .

מה שהכי כייף כשאתה יוצא למסע ארוך.. הוא הדרך , לכבוש יעדים ומטרות , בלי קיצורים .

להבין שאין לאן למהר .. ושהריגוש והאדרנלין מנקודת הציון הבאה הוא הדלק שמניע.


אז לפני שעוצמת את העיניים רוצה שתדע, שאתה עושה לי פרפרים

אתה משאיר טעם של עוד בכל יום ויום , ואני יודעת למה ... כי זה באמת אתה, אתה לא בדמות או משחק (כמו התיאור שלי) אתה הדבר האמיתי.

וכמה בא לי שתפרק לי כל חור וחור ותעשה אותי שלך, רכוש פרטי ואתה יודע שבא לי.

כל דבר בזמנו, אתה לא ממהר ... אפילו שאני להוטה אני יודעת שהדרך ארוכה, ומחכה לה .

ומתרגשת 

😈😈😈

 

*הושמד*