לפני חודש. 28 בספטמבר 2024 בשעה 20:12
ידעתי שאני אתחרט על זה וכמה שזה יכאב לי אחר כך, בכל זאת לא יכולתי להתאפק.
לא יכולתי ולא רציתי.
התחושה הזאת שסוחפת אותך, מעיפה את הלב אלף קילומטר למעלה ולמטה ומטלטלת את כל העולם שלך חזק. התגעגעתי לרגש ,התגעגעתי לכאב.
ההנאה והכאב שמעורבים זה בזה בלי יכולת להפריד ביניהם, אבל בעיקר כאב, הכאב הוא המהות.
התחושה שמלווה אותי כל חיי והפכה להיות הזהות שלי, מי שאני. כאב שרק כשהוא חזק ומטלטל ומפרק לאלף חתיכות, רק אז אני יכולה להרגיש קיימת.
עוד הצלפה , עוד חניקה , עוד יד חזקה שאוחזת בכח .. מפעיל את כל הכפתורים ובמקום לברוח.. אני נהיית יותר ויותר רטובה .
אי אפשר להסביר במילים את התחושה, להיות נתונה לחסדיו.. לתת לו את השליטה עליי.. שהוא מבין מה אני צריכה וחייבת.
אבל הוא תמיד מבין ❤️
באישור דאדי שלי .. לגמרי שלי
😍😈
